פתיחת התפריט הראשי

ט"ז על אורח חיים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

בתחלת ליל י"ד כו'. בגמ' פרכי' מכדי חמץ מו' שעות אסור נבדקי' בשית וכ"ת זריזין מקדימין למצו' נבדוק מצפרא שנא' וישכם אברהם בבקר אר"נ בר יצחק בשעה שבני אדם מצוים בבתיהם ואור הנר יפה לבדיק' פירש"י אבל ביום מחשיך וכ"ת לבדוק לאור היום הא ילפינן לקמן חיפוש מנרות. גם הטור העתיק ב' טעמים אלו ונראה דצריכי תרווייהו דעכ"פ בעי' שעה מבוררת לקבוע בה בדיקה דהיינו לומר שיש שינוי באותו שעה ויש בה רושם ע"כ הקשה בגמרא דנבדוק בשית שאז יש רושם ושינוי באיסור חמץ דאורייתא ובצפרא יש שינוי מחמת הקדמת זריזים שרגילים בעת ההיא כמו באברהם ובליל' אין שום שינוי אלא בתחלת' שאז דרך אדם לבוא לביתו מבחוץ אלא דביאת האדם רגיל להיות ב"ה בעוד קצת יום וצריך להמתין עד שהנר מבהיק ע"כ ימתין משעת ביאתו שאז יש שינוי עד הבהקת הנר שהוא הלילה ממש ואותה שעה שימתין יהי' פנוי לגמרי שלא ימשך ביטול הבדיק' מזמן המוגבל דהיינו יש בהן שינוי שהיא סמוך לביאתו תכף דוקא וא"כ שפיר צריכים לתרתי הנך טעמי:

ואפי' אם יש וכו'. בגמ' אחר ר"נ בר יצחק שזכרתי אמר אביי הלכך צורבא מרבנן לא ליפתח בעידני' באורתא כו' וק"ק מאי הלכך שייכות לר"נ בטעמי' שלו ולא על גופא דמתני' דאור לי"ד בודקין וכו' ולפמ"ש ניחא דכיון שצ"ל סמוך לביאתו וצריך שימתין ע"כ יהי' פנוי באותה שעה לגמרי דאם ירצה לאכול פשיטא דאסור דאין קבע לאכילה ודרך למשך מאכילה לאכילה ויתרחק מזמן ביאתו ביותר אלא אפי' ביש לו עת קבוע ללמוד כגון פרק א' ויוכל לגומרו בעת ההיא שהוא פנוי שזכרנו מ"מ אסור כיון שיש חשש שיבוא לו עיון וישה' קצת ויהי' רחוק מביאתו ויעבור על תקנת חכמים שקבעו סמוך לביאתו ובזה מתורץ מ"ש מו"ח ז"ל מ"ש בק"ש של ערבית שלא אסרו הלימוד אלא שלא יאמר אוכל קימעא ואשת' קימעא ואמרי' שם ואם רגיל לשנות שונה וקורא קריאת שמע ומתפלל מ"ש מהכא דאסרו גם הלימוד והאריך בתי' ולפמ"ש לק"מ דשם לא הקפידו על שיהיה סמוך לביאתו דודאי אין איסור אף אם שהה קצת אלא הקפידו על ביטול המצו' לגמרי כדאמרי' שם על איסור אכיל' ושתי' דחוטפתו שינה וישן כל הליל' ע"כ לא אסרו הלימוד שאין בו חשש חוטפתו שינה שדרך אדם לאכול ואח"כ לישן משא"כ כאן יש חשש הרחק' מזמן ביאתו שזה עיקר המצו' כמ"ש וע"כ אף בלימוד יש חשש זה דעכ"פ ימשך קצת ויהי' הרחק' מזמן ביאתו לביתו ומהרי"ו בה' פסח כ' וז"ל ונ"ל דה"ה לתפל' ערבי' שלא התפלל עם הצבור שאסור במלאכ' ובלימוד קודם שיתפלל כדאיתא שלא יאמר אוכל קימעא כו' וקשה עליו מהגמ' שזכרנו דבהדיא איתא שם שרגיל לשנות שונה ונרא' לתרץ שהגמרא מיירי ביש לו שיעור קבוע ללמוד באותה שעה קודם ק"ש ומפסיק בכל יום וקורא ק"ש ע"כ מותר אע"פ שלפעמים ימשך קצת יותר כגון שעה או שתים מה בכך כיון שיש לו שיעור קבוע מתי ילמוד ומתי יפסיק אע"ג דגבי בדיק' ג"ז אסור כמ"ש אבל מהרי"ו מיירי באין לו שיעור קבוע לאותה שעה אלא שעכשיו דרך מקרה רוצה ללמוד ואין קצב ללמודו זה אסור דשמא ימשוך ביותר הרבה מאד ואע"ג דנקט מהרי"ו לשון וה"ה לתפלת ערבית לאו לכל מילי קאמר אלא איסור לענין לימוד לאין קבוע בשיעור אבל בקבוע הם אינם דומים דבבדיק' אסור ובתפלת ערבית שרי וכן נ"ל להלכ':

ואם התחיל כו'. זה דעת רבינו יונה בטור ויליף לה מלשון אביי דקאמר לא ליפתח אינש דמשמע אפתיח' דוקא קפיד. ונ"ל דגם רבינו יונה לא התיר בזה אלא ביש לו שיעור קבוע כיון שיש קצבה עכ"פ אלא דיש חשש הרחק' מביאתו לא גזרו חכמים כל שהתחיל בהיתר קודה זמן ביאת האדם לביתו אבל בלא שיעור קבוע מודה להטור דצריך להפסיק וכמ"ש לענין תפלת ערבית בסמוך אבל לאכיל' פשיטא צריך להפסיק אפי' לדיעה זו מטעם שזכרנו שאין קבע לאכילה:

וי"א שצריך להפסיק. הוא הטור ונ"ל לשון לא ליפתח אליבי' דרבותא קמ"ל לא מבעיא אם ישב ללמוד קודם הזמן דאז לא הוי עליו החשש ביטול מצוה פשיטא שאסור שמא לא יבא בלבו קיום המצוה בעודו עוסק בתורה אלא אפילו אם כבר נקבע בלבו חיוב הבדיק' ופותח ללמוד ע"מ כן שיעור קבוע אפ"ה אסור דשמא ירחק הרבה מן הביא' לביתו שהיא עיקר הזמן שיש שם שינוי והרגש שלא יעבור על המצוה כנ"ל נכון בזה לתרץ שני הדיעות. וכתוב במהרי"ל דטעימא בעלמא מותר באותה שעה ולא אסרו אלא סעודה: