פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) בתחלת:    פי' סמוך לכניס' הליל' (רי"ו ר"ן):


(ב) בודקי':    מדאוריי' בביטול בעלמא סגי דכשמבטל בלבו ומפקירו שוב אינו שלו ואינו עובר עליו אלא שחששו שמא יבא לאכלו ולכן הצריכו לבדוק ולבערו מן הבית והא דלא חששו כן בשאר איסורים שאני חמץ דלא בדילי מיני' כולי שתא א"נ כיון שהחמיר' עליו תורה לעבור בבל ירא' אם אינו מבטלו לכן החמירו עליו חכמים (תוס' רפ"ק) ועמ"ש סי' תמ"ב:

סעיף בעריכה


(ג) שלא יתחיל:    בסוף יום י"ג [רמב"ם] ונ"ל דחצי שעה קודם לילה אסור כמ"ש סי' רל"ב ורל"ה ועיין סי' תפ"ט ס"ד ומי שלא בדק בליל' אסור ביום עד שיבדוק:


(ד) ולא יאכל:    אבל טעימה בעלמא שרי (ב"ח מהרי"ל) טעימה היינו פירות או כביצ' פת כמ"ש סוף סי' רל"ב:


(ה) לא ילמוד:    ואותן האנשים האומרים דבר הלכה בבה"כ אחר התפלה מותרין לו' השיעור דדוקא מי שלומד בביתו אסור שאינו מוכרח לקום ממקומו אבל זה בודאי ילך לביתו (רא"ח סי' ע"ט כ"ה) ונרא' לי דדוקא מי שאומר דבר הלכה בלא פלפול אבל אסור לעסוק בפלפול אפי' אינו בביתו דבזה ודאי איכא למיגזר דילמא ממשכא לי' שמעתא ואתא לאימנועי ממצו' שישכח אח"כ מלבדוק:

ואסור ליכנס למרחץ ובכל הדברים הנזכרים בסי' רל"ב:

כתב הב"ח מי שלא התפלל ערבית עם הציבור מצאתי בהג"ה דיבדוק תחלה ואח"כ יתפלל וכ"ה במחזורים מיהו נ"ל דיתפלל תחלה דאיכא למיחש שמא יטרוד בבדיקתו וישכח מלהתפלל משא"כ בתפל' שהיא קבוע' וסדור' לא מטריד אבל מי שמתפלל לעולם ערבית ביחידי בליל' יבדוק תחל' דכיון דדש ביה לא ישכח וכ"פ מהרי"ו דמי שהתפלל בבה"כ ופעם א' לא התפלל בבה"כ אסור ללמוד עד שיתפלל ערבית אבל מי שמתפלל לעולם ערבית בביתו מותר ללמוד קודם שיתפלל עכ"ד הב"ח ולא עיין יפה במהרי"ו בסוף דבריו שכ' בהדיא שאף מי שרגיל להתפלל בביתו אסור ללמוד עד שיתפלל וכ"כ בש"ע סי' פ"ט ס"ו והא דאי' בגמ' נכנס לב"ה וקורא ושונ' ואח"כ קורא ק"ש ומתפלל מיירי קודם זמן ק"ש כמ"ש תר"י ושל"ה ועמש"ל ואין כאן מקומו וכאן נ"ל דזמן בדיק' הוא קודם צ"ה כמ"ש רסי' ואז יבדוק ואח"כ יתפלל אחר צ"ה ואם לא בדק עד אחר צ"ה יתן לאחר לבדוק והוא יתפלל כמ"ש סי' ת"ע ואי ליכא אחר יעשה כמ"ש הב"ח:

ואותן הרגילין להתפלל ערבית בי' יתפלל תחלה בבה"כ דטורח הוא לקבצם אח"כ כמ"ש הטור סי' רל"ה וכמש"ל לענין אמירת השיעור:


(ו) ואם התחיל ללמוד:    משמע דמדבר הרשות לכ"ע פוסק:


(ז) מבע"י:    משמע דאם התחיל בלילה באיסור לכ"ע פוסק דבדיקת חמץ הוי דאורייתא כ"ז שלא ביטל וקי"ל דבדבר דאורייתא פוסק כמ"ש סי' רל"ה ע' בראב"ח ח"א סי' מ"ח:


(ח) וי"א שצריך להפסיק:    ואף על גב דבהתחיל בהיתר אי' בסי' רל"ה דאינו פוסק שאני התם שהוא תדיר משא"כ כאן שהוא פעם א' בשנה חיישי' יותר שישכח (ב"ח) וקשה דהא לולב נמי פעם אחת בשנה ואפ"ה א"צ להפסיק אם התחיל בהיתר כמ"ש סי' תרנ"א ועוד דבסוכה פריך מדקתני גבי לולב דמפסיק וגבי מנחה קתני אין מפסיקין ומאי פריך דשאני לולב שאינו תדיר כ"כ, ור"ל חנליש כ' דהכא כיון שהוא לאפרושי מאיסורא חמיר טפי ול"נ דמ"ש ואם התחיל מבע"י מיירי חצי שעה סמוך לערב דהתחיל באיסור ולכן צריך להפסיק והרב"י ס"ל דא"צ להפסיק דס"ל דלא הוי דאורייתא דהרי עדיין לא הגיע זמן ביעור חמץ: