שולחן ערוך אורח חיים תכה ב

ראש חדש שחל להיות באחד בשבת מפטירין בשבת שלפניו "ויאמר לו יהונתן מחר חדש" (ואין דוחין עניה סוערה ^טולא שמעו משום מחר חדש) (מנהגים).

ואם ראש חדש שני ימים שבת ויום ראשון ^ימפטירין "השמים כסאי". ונוהגים לומר אחר כך פסוק ראשון ופסוק אחרון מהפטרת "ויאמר לו יהונתן" לזכר שמחר גם כן הוא ראש חודש.

הגה: ויש אומרים שאין להפסיק מנביא לנביא אומרים ואין אומרים ^יארק הפטרת ראש חודש (תרומת הדשן סימן ב' ופסקיו סימן צ"ד) וכן נוהגין. אבל אם ההפטרה באותו נביא עושין כן וכן אם ^יבהיה חתונה בראש חודש ^יגאו בשאר שבתות שאין דוחין ההפטרה.

מפרשים

באר היטב

עריכה

(ג) ולא שמעו: זהו משנה שא"צ דלעולם אין ר"ח אב בא' בשבת.

(ד) שאין דוחין: ואז אומרים מקצת שוש אשיש. מ"א.

משנה ברורה

עריכה

(ט) ולא שמעו כתב המג"א דאגב שיטפא הזכיר זאת בהג"ה דלעולם לא חל ר"ח אב באחד בשבת:

(י) מפטירין השמים כסאי דס"ד דיום ב' דר"ח הוא עיקר ונפטיר בשבת מחר חודש:

(יא) רק הפטרת ר"ח ולא מסיימים בפסוקי דהפטרת מחר חודש:

(יב) אם היה חתונה בר"ח ר"ל דמנהג הוא בשבת שיש חתן לדחות הפטרת השבוע ולקרות הפטרת שוש אשיש שהוא מענינא כדמבואר לקמן בסוף סימן תכ"ח ומבואר שם דכ"ז הוא בשבתות דעלמא שאין הפטרה שלהם מוזכרת בש"ס אבל בהפטרות שנזכרים בש"ס ומדרשים אין דוחין אותן מפני חתונה שאין זה אלא מנהג בעלמא וגם אחר שקראום אין לקרות שוש אשיש מפני שאין מדלגין מנביא לנביא וע"ז אשמעי' כאן בהג"ה דעכ"פ במקום שהם בנביא אחד כגון בשבת ר"ח שקורין השמים כסאי שהוא בנביא אחד עם הפטרות שוש אשיש אז אין לדחות שוש אשיש לגמרי ויש לקרות מקצת ממנה אחר שיסיים השמים כסאי:

(יג) או בשאר שבתות כגון הני המוזכרים סוף סימן תכ"ח עיי"ש:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}