שולחן ערוך אורח חיים שא לח


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

היוצא בשבת בטלית שאינה מצוייצת כהלכתה חייב מפני שאותם החוטים חשובים הם אצלו ודעתו עליהם עד שישלים ויעשהו ציצית ואם היא מצוייצת כהלכתה אף על פי שאין בה תכלת מותר לצאת בשבת (ועיין לעיל סימן י"ג):

מפרשים

 

משנה ברורה

(קמב) כהלכתה:    עיין לעיל בסימן י"ג ס"א במ"ב שם מבואר כל פרטי הדין הזה:

(קמג) חייב:    לא בשביל הטלית דאע"ג דאינו מקיים עשה דציצית מ"מ אינו חייב בשביל זה מחמת שבת דהא מלבושיה הוא אלא בשביל הוצאת החוטין:

(קמד) ודעתו עליהם:    ר"ל הלכך לא בטלי אגב הטלית כמו דבטלי הרצועות לגבי כילה לקמן בסל"ט:

(קמה) אע"פ שאין בה תכלת:    דקי"ל תכלת אין מעכב את הלבן:
 

ביאור הלכה

(*) ודעתו עליהם עד שישלים:    זהו דעת הראשונים דמפרשי מה שאמר בגמרא הני חשיבי היינו משום דדעתו להשלים ועוד יש הרבה ראשונים דמפרשי הני חשיבי משום דהן חוטין של מצוה א"נ של תכלת כפירש"י ונ"מ בזה לכמה ענינים עיין בנ"א כלל נ"ו ואכ"מ להאריך:.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש