שולחן ערוך אורח חיים רנז ו

מותר להטמין בשבת דבר צונן בדבר שאינו מוסיף הבל כדי שלא יצטנן ביותר, או כדי שתפיג צינתו. אבל בדבר המוסיף הבל, אפילו להטמין צונן גמור ואפילו מבעוד יום נמי אסור:

מפרשים

מגן אברהם

עריכה

(טו) מותר להטמין: אפי' אדם חשוב שרי (כ"ה):

משנה ברורה

עריכה

(לא) מותר להטמין וכו' - ואפילו אדם חשוב שרי:

(לב) דבר צונן - כגון מים או תבשיל תחת כרים וכסתות:

ביאור הלכה

עריכה

(*) אבל בדבר המוסיף הבל וכו': עיין בתו"ש שכתב דבחול מותר אף שגם הוא מדברים המוסיפין הבל זהו רק לדברים חמין אבל לדברים קרים מקרר הוא:.

(*) אפילו להטמין צונן גמור וכו': עיין בבאור הגר"א שהביא המקור מהא דשבת מ"ח דנזהיה רבא לעבדא דריש גלותא דאנח כוזא דמים צוננין אפומא דקומקומא דחמין ואסר ליה משום דמוליד חום והוי כדבר המוסיף הבל הרי דבמוסיף הבל אסור אפילו צונן ע"ש בדבריו ומ"מ צריך שתדע דלא הוי כמוסיף הבל ממש דאי הכי אפילו מבע"י אסור והאיך פסק הש"ע לקמן ברנ"ח דמבע"י מותר וכן מוכח בהגר"א שם בהדיא דלא אסור אלא בשבת ומשמע שם דלא מקרי מוסיף הבל אלא הכונה דמשום שמוליד חום בדבר הקר שויוהו רבנן לענין זה כמוסיף הבל דיהיה אסור עכ"פ בשבת וכעין זה ביאר בדמשק אליעזר ע"ש בסימן רנ"ח:.

כף החיים

עריכה

לד) סעי' ו'. מותר להטמין וכו' ואפי' אדם חשוב שרי כנה"ג בהגה"ט. מ"א ס"ק ט"ו. מיהו במאירי כתב ומ"מ אדם חשוב ראוי לו שיחמיר אף במותר לו בכל מה שהבריות סבורות עליו שהוא קולא שכל שרואים אותו מיקל למדין הימנו דבר מתוך דבר ונמצא גורם תקלה עכ"ד. והביאו פת"ע או' כ"א:

לה) שם. אבל בדבר המוסיף הבל וכו' מסתמיות לשון זה משמע ודאי דהיינו בכל הדברים הנזכרים בסעי' ג' דמוסיפין הבל אסור להטמין אפי' צונן אבל התו"ש או' כ"א כתב דחול לא מקרי דבר המוסיף נגד צונן אלא נגד חמין יעו"ש. ועיין לעיל או' ט"ז:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}