שולחן ערוך אורח חיים רמה ג
<< · שולחן ערוך אורח חיים · רמה · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
היכא שלא התנו בתחלה יש תיקון על ידי ידשיחזיר המוכר להם דמי הקרקע או ימכרוהו לאיש אחר ויחזרו ויקנוהו בשותפות ויתנו בשעת הקניה ואם נשתתפו בחנות ולא התנו יחזור כל אחד ויטול חלקו ויבטלו השותפות ואחר כך יחזרו להשתתף ויתנו בתחלה ואם קבל הקרקע לעשות בו מלאכה בשותפות יבטלו השיתוף וימחלו זה לזה ואחר כך יחזרו להשתתף ויתנו בתחלה:
מפרשים
ואם ירצה להשכיר לעכו"ם כו'. איני יודע מי התיר לו להרב רמ"א להתיר בזה שכירו' של שבת לחוד שלא בהבלע' דהיתר זה לא מצינו רק במכס דלעיל מטעם פסידא דאי לא שרית ליה יעשה איסור גדול שיקבל בעצמו כמש"ל בשם מהר"ם במרדכי ואם תרצה לומר דגם כאן שייך לומר כן קשה ודאי גם בשדה דלא התירו הרא"ש והטור סי' רמ"ג רק בהבלעה למה לא התירו אפי' בשכירות של שבת לחוד וכן הי' להם להתיר אפי' במרחץ מטעם זה וכן בהרב' דינים בסי' רמ"ו שצריך שישכיר דרך הבלעה דוק' אלא ודאי שלא התיר מהר"מ אלא גבי מכס וכן בהכאת מטבע דהיא עסק גדול ואדם בהול עליו וכמש"ל וא"כ כאן שותפות דעכו"ם מאי מהני ליה שיטול שכר שבת דלא עדיף כלל משדה ומרחץ אלא בקבולת דהיינו בהבלע' שרי כאן כמו במרחץ ושדה במקום שנתפרסם כדלעיל ונראה שאין לסמוך על היתר זה להשכיר לו לשבתות לחוד וכ"כ בהדיא הריב"ש הביאו ב"י ססי' זה על בהמה של שותפות עם העכו"ם וז"ל ואחר שנשתתפו א"ל טול חלקך בשבת ואני חלקי בחול זה אסור אף אם אין כאן משום שביתת בהמה מאחר שיש לעכו"ם חלק בבהמו' ואינו נמנע מעשות מלאכ' בהם ע"כ של ישראל עדיין יש איסור בלוקח ריוח יום החול כנגד יום השבת שהרי לוקח שכר שבת שלא בהבלע' עכ"ל וא"כ כ"ש בשכירות לשבת שלא בהבלע' דאסור:
(ז) דמי הקרקע: וע' בחושן משפט סי' קפ"ט שצריך קנין חדש וע"ש סי' קצ"ד לענין קנין עכו"ם:
(ח) להשכיר לעכו"ם: נ"ל דוקא מעיקרא קודם שקבלוהו רשאי לומר תן לי כך וכך מעות וטול אתה לבדך בשבת אבל לאחר שקבלהו אסור אא"כ א"א בע"א דאז שרי משום פסיד' וכן לשכרו בקיבולת נ"ל דבמקום שאין עושים בעצמן מלאכה רק שגובין שכר התנור ורחיים כיוצא בהן שרי כמ"ש ריש הסי' ובמקום שעושין בעצמן מלאכה כגון שהן מסיקין אסור לשכור עכו"ם אפי' בקבולת דהוי כמעמיד פועל אלא היכ' דאי אפשר בענין אחר כגון שאי אפשר להם לבטל השיתוף אז שרי משום פסיד' וכמ"ש סוף סימן רמ"ד אבל מל' רמ"א משמע דבכל ענין שרי וצ"ל דכיון שיש לעכו"ם חלק בו לא חיישינן למראית עין כמ"ש ס"א ולכן מותר להשכירו לעכו"ם בהבלעה וה"ה לשכרו בקיבולת ולא ייחד לו שבת עיין סי' רמ"ג ורסי' רמ"ו:
(ג) בשבת: ט"ז חולק וכ' שאין לסמוך על היתר זה להשכיר לו לשבתות לחוד שלא בהבלעה דהיתר זה לא מצינו רק במכס דלעיל מטעם פסידא כמש"ל ע"ש ועיין מ"א.
(יד) שיחזיר המוכר להם - ובח"מ איתא שצריך עתה קנין מחדש להקנות להמוכר ולא סגי בזה שיחזיר לו הדמים והשטר מכיר ועיין שם סימן קפ"ט וקצ"ד לענין קנין הא"י:
(טו) ואם ירצה - עיין במג"א וט"ז שנתקשו בזה מאד דלמה יהיה מותר ואינו דומה לסימן רמ"ד דשם שרי משום פסידא דווקא ותירץ המג"א במסקנא דהכא איירי שמשכיר לו את חלקו בשבת בהבלעה דהיינו שמשכיר לו כל ימי השבתות שלו עם ב' וג' ימים מימי החול דתו ליתא כאן משום שכר שבת ומה דשרי בקיבולת מיירי ג"כ שלא ייחד לו שבת בהקיבולת אלא בסתמא כל אימת שתעשה בעצמך ותרויח לי כו"כ אתן לו כו"כ ועיקר רבותא דהרמ"א דקמ"ל דלא חיישינן בזה למראית עין שיאמרו לצורך ישראל הוא עושה כיון שידוע שיש לא"י חלק בו ומש"כ כמו שנתבאר כונתו כמו שם דלא חששו למ"ע וכ"ש הכא דליכא מ"ע כלל כיון שהוא בשותפות עם הא"י וכן הט"ז מסיק לדינא דאינו מותר בזה אלא בהבלעה ואעפ"כ יזהר שלא לדבר עם הא"י בהעסק בשבת כמ"ש האחרונים בסוף סימן רמ"ד:
(*) ואם ירצה להשכיר לא"י וכו': היינו בין לא"י זה שותפו או לאחר:.