פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) תנור:    ואף על פי שאין חלק הישראל מתרבה כשעושה העכו"ם בשבת כמו בשדה אפ"ה אסור כיון שהוא מחויב לעשות גם בשבת כשא"ל עשה אתה בשבת ואני בחול הוי כאלו מעמיד פועל לעשות בידי' (תוס') וא"כ אם הם אין עושין כלום רק שהעכו"ם מסיק התנור ואופין בו ונותנין שכירות אף על גב דהישראל אסור לקבל השכירות משום שכר שבת מ"מ רשאי לחלוק סתם בהבלעה כמ"ש הב"י סוף סימן זה בשם ריב"ש ע"ש ולא חיישינן שיאמרו לצורך ישראל הוא עושה כיון שיש לעכו"ם חלק בו דאל"כ אפילו התנו ליתסר וכמ"ש הר"ן וכמ"ש בהג"ה:


(ב) אם מעט ואם הרבה:    אבל אסור לחשוב עמו ולומר אתה נטלת בשבת מרובה ואני מועט נחלק המותר כמ"ש הראב"ד וב"י בשם תשובת הגאונים וב"ח עס"ב וגבי שדה צריך שיאמר לו תעמול לזרוע ולחרוש בשבת ותטול בשעת קצירה כנגד עמלך בשבת ואני אעמול בחול ואטול כנגדו בחול ומש"ה שרי כיון שהתנו בתחלה לא הוטל על הישראל מעיקרא לעשות בשבת ואין העכו"ם שלוחו וכתב ר"ל חביב סי' ק"ו אם לא נודע בכמה השכירו בשבת כגון בחנות רשאין לחלוק בשוה ועמ"ש סי' רמ"ו ס"ה:


(ג) וחלקו סתם:    ז"ל רי"ו ואם לא התנו ובאו לחשבון וא"ל טול אתה בשבת ואני בחול אסור, ואם מסתמא לקח העכו"ם בשבת בלא אמירת ישראל איבעי' ולא איפשטא ולקולא עכ"ל וז"ל רש"י מסתמא שקבלו סתם ועשאו סתם עכו"ם בשבת וישראל באחד בשבת ולא אמר ישראל מעולם טול אתה את השבת ואני בחול מהו לחלוק סתם בשוה ולא יזכיר ישראל את השבת עכ"ל ולהרמב"ם תרווייהו אסירי כ' ב"י ואם אין לאופה עכו"ם חלק בתנור אפילו א"ל מתחלה טול לעצמך כך וכך ימים ושבת בכללם כדי שתסיקנו גם בחול אסור דלא שייך לומר שיקנה לו בשבת אם לא שיהא קנוי לו לעולם (תוס' בשם הר"ר אלחנן) ונראה מתוך דבריהם דלא קי"ל כוותיה דבכל ענין שרי כשהתנו ולכן הרא"ש וש"פ לא הזכירו דין זה עכ"ל ול"נ דאדרבא מדכתבו הרא"ש ורי"ו מעשה בא' שגבה חצי תנור בחובו ולא כתבו כמ"ש התו' שהיה נוטל האופה כך וכך ימים א"כ ש"מ דס"ל דבאופה לא מהני התנו ולזה פי' בהג"ה ואם אין וכו' ונ"ל דהתו' והג"א לא אסרו אלא כשא"ל טול אתה בשבת דה"ל כמשכיר תנורו בשבת ע"מ שיסיק לו בחול ונוטל שכר שבת דהוי כנותן לו מעות בשכר כמ"ש התוס' בהדיא בשם ר' אלחנן ע"ש דבשלמא כשיש לעכו"ם חלק בו ה"ל שלו לגמרי בשבת אבל לומר לאופה טול אתה ב' וג' ימים ואני ב' וג' ימים שרי דה"ל שכר שבת בהבלעה ובאופן זה התיר ר"ת להתנות דלא כמ"ש הרב"י שהתוספות חזרו מדבריהם ע"ש דליתא וכל זה במקום שמותר להשכיר תנור כמ"ש סי' רמ"ג ע"ש ותמצא שדברי כנים ואמתים ועיין ריש סימן רמ"ו:


(ד) עוסק ביומו:    כיון דהישראל עושה נגד מה שעשה העכו"ם בשבת ה"ל העכו"ם שלוחו בשבת וה"ה כשהישראל מחויב לעסוק הכל והעכו"ם מתעסק בשבת (ע"ש כ"ה):


(ה) אדעתיה דנפשיה כו':    דה"ל כאריס וליכ' משום שכר שבת כלל, כמ"ש סי' רמ"ג דעכו"ם אדעתי' דנפשי' קעביד וליכ' משום מראית עין דהכל יודעין שיש לעכו"ם חלק בו, והע"ש כת' דבסי' רמ"ג התיר לשכור הפועל בהדי' ולא דק דהתם מיירי להשכיר התנור ולא לשכור לו פועלי' ע"ש:


(ו) בהבלעה:    ואף על גב דמותר אפי' בפ"ע מ"מ מיחזי כשכר שבת (ר"ן) וכן בההוא מעשה שכתבתי לעיל בשם התו' נמי שרי אם העכו"ם נוטל חצי הריוח בכל יום דהא אין הישראל מחויב כלל לעסוק רק האופה וא"כ לא הוי האופה שלוחו, וא"כ אפי' לא התנו מעיקר' שרי רק שיהי' בהבלעה אבל לעיל כיון שאם לא היה מסיק בשבת לא הי' האופה מסיק לישראל בחול א"כ ה"ל כמשכיר תנורו וכמש"ל ועס"ס ג':

סעיף געריכה


(ז) דמי הקרקע:    וע' בחושן משפט סי' קפ"ט שצריך קנין חדש וע"ש סי' קצ"ד לענין קנין עכו"ם:


(ח) להשכיר לעכו"ם:    נ"ל דוקא מעיקרא קודם שקבלוהו רשאי לומר תן לי כך וכך מעות וטול אתה לבדך בשבת אבל לאחר שקבלהו אסור אא"כ א"א בע"א דאז שרי משום פסיד' וכן לשכרו בקיבולת נ"ל דבמקום שאין עושים בעצמן מלאכה רק שגובין שכר התנור ורחיים כיוצא בהן שרי כמ"ש ריש הסי' ובמקום שעושין בעצמן מלאכה כגון שהן מסיקין אסור לשכור עכו"ם אפי' בקבולת דהוי כמעמיד פועל אלא היכ' דאי אפשר בענין אחר כגון שאי אפשר להם לבטל השיתוף אז שרי משום פסיד' וכמ"ש סוף סימן רמ"ד אבל מל' רמ"א משמע דבכל ענין שרי וצ"ל דכיון שיש לעכו"ם חלק בו לא חיישינן למראית עין כמ"ש ס"א ולכן מותר להשכירו לעכו"ם בהבלעה וה"ה לשכרו בקיבולת ולא ייחד לו שבת עיין סי' רמ"ג ורסי' רמ"ו: