שולחן ערוך אורח חיים קפז ג
<< · שולחן ערוך אורח חיים · קפז · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
אם לא הזכיר בברכת הארץ ברית ותורה אפילו אם לא חיסר אלא אחד מהם מחזירין אותו.
- הגה: ונשים ועבדים לא יאמרו ברית ותורה דנשים לאו בני ברית נינהו ועבדים לאו בני תורה נינהו (כל בו):
מפרשים
מגן אברהם
(ב) אם לא הזכיר: ואם לא אמר בה הודאה תחלה וסוף מחזירין אותו [כ"מ בטור], י"ל בכל עת ובכל שעה כי עתים הם קור וחום והמשנה טועה [ד"מ וכ"כ במט"מ] ואין עונין פה אמן כי איננה סוף הברכה רק שרגילין להפסיק בעל הנסים עיין סי' רפ"ד מ"ש:
(ג) ונשים כו': צ"ע דפתח בתרתי וסיים בחדא, ובתו' ר"פ מ"ש אית' בהדיא דלא יאמרו ברית ותור' וכן כתבו התו' ורש"י בערכין וכ"ה בברכות דף מ"ח וז"ל ברית לפי שאינה בנשים תור' ומלכו' אינה לא בנשים ולא בעבדים עכ"ל וצ"ע דלא כע"ת ולבוש וצ"ע על מה סמכו עכשיו הנשים לאומר' והל"ח נדחק לתת טעם לדבר ובבד"ה כתב דנשים הוי כגברים שאין נקרא אדם אלא כשיש לו אשה ואם כן ה"ל שניהם גוף א' עכ"ל נדחקו כדי ליישב המנהג ולע"ד קשה דהא אמרי' סוף סימן מ"ז דנשים מברכו' ברכת התורה משום דחייבות ללמוד מצו' שלהם וכ"פ ביורה דעה סי' רמ"ו ס"ו ואמרינן כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים א"כ למה לא יאמרו על תורתך שלמדתנו ועוד אמרי בע"א ד' כ"ח ע"א למ"ד המול ימול איתתא כמאן דמהילי דמי ולמ"ד ואתה את בריתי נשים לאו בני ברית נינהו וא"כ אפשר דעל בריתך שחתמת בבשרינו יכולין לומר דכמאן דמהילי דמי והא דקאמר בגמ' דרב חסדא [לא הי' אומר ברית ותורה משום דר"ח] [גי' נה"ח] הי' מזמן ומוצי' אף הנשים ולכן לא אמר ברית ותורה שאינ' שוה לנשים כאנשים דעכ"פ האנשים נימולים ממש ולומדי' כל התורה דלכן ס"ל אם לא אמרו יצא ידי חובתו ע"ש, יש לומר לא חיסר לנו בחיר"ק תחת החי"ת ואל יחסר לנו שב"א תחת היו"ד ופתח תחת החי"ת וצירי תחת הסמ"ך שאתה זן קמץ תחת השי"ן בפי כל חי לפי שהוא סמוך ועמ"ש סימן נ"א, של"ה כתב לומר חׇסַר יֶחְסַר שהנקודות עולים כמנין לחם:
באר היטב
(ב) ותורה: אם לא אמר הודאה תחלה וסוף מחזירין אותו.
(ג) ונשים: ועכשיו אומרים הנשים עיין מ"א.
משנה ברורה
(ו) אם לא הזכיר וכו' - והא דלא הזכיר המחבר אם לא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה דמחזירין אותו כדאיתא בש"ס דהא מלתא דפשיטא היא דהיא עיקר ברכת הארץ אלא אפילו לענין ברית ותורה נמי מחזירין אותו [א"ר]:
(ז) בברכת הארץ וכו' - שע"י ברית נתנה הארץ לאברהם בפרשת מילה שנאמר ונתתי לך לזרעך אחריך את ארץ מגוריך וגו' ובזכות התורה והמצות ירשו את הארץ שנאמר למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ וגו' ואומר ויתן להם ארצות גוים וגו' בעבור ישמרו חקיו ותורותיו וגו':
(ח) מחזירין אותו - היינו לראש בהמ"ז דכולהו ג' ברכות ראשונות חשובות כאחת כ"כ מ"א לקמן בסימן קפ"ח סק"ח ועיין במה שכתבנו שם בזה בשם שאר אחרונים:
(ט) דנשים לאו וכו' - באמת לאו בני תורה נינהו ג"כ והא דחלקינהו לשתים משום דעבדים איתנהו בברית. ומ"מ בימינו נהגו הנשים לומר ג"כ על בריתך שחתמת בבשרנו ועל תורתך שלמדתנו וכו' והכוונה על ברית הזכרים שחתמת בבשרנו וכן תורתך שלמדתנו על למוד הזכרים שבזכות התורה והברית נחלו ישראל את הארץ ועוד שגם הנשים צריכות ללמוד מצות שלהן לידע היאך לעשותן כמ"ש בסי' מ"ז:
ביאור הלכה
(*) מחזירין אותו: עיין בח"א שכתב דאם מסתפק לו אם אמר ברית ותורה צריך לחזור וע"ש בנ"א טעמו דזכירת ברית ותורה בבהמ"ז הוא דאורייתא מתוספות ברכות כ' ע"ב ע"ש ולא ברירא דבר זה דיש עוד ראשונים שסוברים דהוא דרבנן עיין בחידושי רבינו אהרן הלוי הנדפס מחדש על הרי"ף דברכות שכתב דברית ותורה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים הם דרבנן וכ"כ בשיטה מקובצת שם גם מלשון הב"י מוכח דהוא ס"ל דהזכרה הוא מדרבנן [ועיין בפמ"ג] וא"כ כשנסתפק לו א"צ לחזור ודע עוד דלדידן שנוסח בהמ"ז שגורה בפי הכל אין שכיח דבר זה כלל דאם ספק לו אם אמר תלינן בודאי דאמר דסרכיה נקיט ואתי וכדאיתא לעיל בסימן ס"ד ס"ד:.