פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה

לא יאמר כי לעולם חסדו עמנו כי חסדיו הם עם כל חי [טור] כ' הב"ח סי' קצ"ב אם אמר בריך רחמנא מרא מלכא דעלמ' דיהיב האי פיתא ובטובו בגדול תמיד לא חסר לנו ואל יחסר לנו חלב חטה בריך רחמנא דזן כולה בעתה יצא בדיעבד ולא לכתחלה כלל כי אם לקטנים פחות מח' שנה עכ"ל:


(א) שיחתום:    כי כל המשנה ממטבע שטבעו כגון במקום שאמרו שלא לחתום והוא חתם או איפכא לא יצא, (רשב"א כ"מ ועמ"ש סי' רי"ד):

סעיף געריכה


(ב) אם לא הזכיר:    ואם לא אמר בה הודאה תחלה וסוף מחזירין אותו [כ"מ בטור], י"ל בכל עת ובכל שעה כי עתים הם קור וחום והמשנה טועה [ד"מ וכ"כ במט"מ] ואין עונין פה אמן כי איננה סוף הברכה רק שרגילין להפסיק בעל הנסים עיין סי' רפ"ד מ"ש:


(ג) ונשים כו':    צ"ע דפתח בתרתי וסיים בחדא, ובתו' ר"פ מ"ש אית' בהדיא דלא יאמרו ברית ותור' וכן כתבו התו' ורש"י בערכין וכ"ה בברכות דף מ"ח וז"ל ברית לפי שאינה בנשים תור' ומלכו' אינה לא בנשים ולא בעבדים עכ"ל וצ"ע דלא כע"ת ולבוש וצ"ע על מה סמכו עכשיו הנשים לאומר' והל"ח נדחק לתת טעם לדבר ובבד"ה כתב דנשים הוי כגברים שאין נקרא אדם אלא כשיש לו אשה ואם כן ה"ל שניהם גוף א' עכ"ל נדחקו כדי ליישב המנהג ולע"ד קשה דהא אמרי' סוף סימן מ"ז דנשים מברכו' ברכת התורה משום דחייבות ללמוד מצו' שלהם וכ"פ ביורה דעה סי' רמ"ו ס"ו ואמרינן כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים א"כ למה לא יאמרו על תורתך שלמדתנו ועוד אמרי בע"א ד' כ"ח ע"א למ"ד המול ימול איתתא כמאן דמהילי דמי ולמ"ד ואתה את בריתי נשים לאו בני ברית נינהו וא"כ אפשר דעל בריתך שחתמת בבשרינו יכולין לומר דכמאן דמהילי דמי והא דקאמר בגמ' דרב חסדא [לא הי' אומר ברית ותורה משום דר"ח] [גי' נה"ח] הי' מזמן ומוצי' אף הנשים ולכן לא אמר ברית ותורה שאינ' שוה לנשים כאנשים דעכ"פ האנשים נימולים ממש ולומדי' כל התורה דלכן ס"ל אם לא אמרו יצא ידי חובתו ע"ש, יש לומר לא חיסר לנו בחיר"ק תחת החי"ת ואל יחסר לנו שב"א תחת היו"ד ופתח תחת החי"ת וצירי תחת הסמ"ך שאתה זן קמץ תחת השי"ן בפי כל חי לפי שהוא סמוך ועמ"ש סימן נ"א, של"ה כתב לומר חסר יחסר שהנקודות עולים כמנין לחם: