שולחן ערוך אורח חיים קלה ה
<< · שולחן ערוך אורח חיים · קלה · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
אם הספר תורה פתוח והכהן קורא את שמע אינו רשאי להפסיק וקוראים ישראל במקומו:
- הגה: וכן בתענית שאחר פסח וסוכות שקורין ויחל אם אין הכהן מתענה קורין לישראל וטוב שילך הכהן מבית הכנסת (מהרי"ק שורש ט'):
מפרשים
אם ס"ת פתוח כו'. בסי' ס"ו הכרעתי דיש להקל באם עוסק בברכת ק"ש ע"ש וא"ל במקום שלא יפסיק לעלות לתורה הא איכא חשש פגם ונ"ל דבמקום שיש עבירה לא חשו לפגם דוגמא מה שמצינו בפ' כל היד מוטב שיוציאו לעז על בניו ואל יעשה עצמו רשע לפני המקום שעה אחת:
וטוב שילך הכהן. בב"י מוכיח שא"צ לצאת מדלא הזכירו בגמ' שהיו הכהנים יוצאים מב"ה וע"כ כ' רמ"א טוב שילך משמע ולא מצד הדין ול"נ דאין זה הוכח' כלל דודאי צריך לצא' שלא יאמרו נודע הדבר שהוא חלל ופסול לכהונה ובגמרא לא חשו לזה כיון שהיה המנהג ביניהם דת"ח קרי בכהנא משא"כ עכשיו שכהן ע"ה קודם לת"ח ישראל בכל פעם ואם יהיה הכהן בבה"כ לא ידעו שהוא לא התענה אלא יאמרו חלל הוא ועמ"ש בסי' תקס"ו:
(ו) אינו רשאי: ואפי' למ"ד בסי' ס"ו ס"ד שמפסיק היינו כשקראוהו אבל לכתחלה אין לקרותו דליכא משום פגמ' כיון שהוא עסוק בק"ש ואין ממתינין עד שיגמור דחיישינן לטרחא דציבורא ולאו דוקא שמע ה"ה כשעוסק בכל מקום דאינו רשאי להפסיק כגון בברכת של ק"ש [ב"י רשב"א מהרי"ק] ואפשר דפסוקי דזמרה שרי לקרותו ועמ"ש סי' קל"ט ס"ח:
(ז) וקורין ישראל: ואין ממתינין לו מפני כבוד הצבור [רשב"א מהרי"ק] אם אין כהן הולכין אחר הגדול בחכמה ומנין אף על פי שהאחר גדול בשנים (ב"ז רמ"ג רנ"ג) אם המנהג לקנות במעו' מי שיקר' ראשון בהתחל' התורה בבראשית ואם קנה אותו ישראל מוחל הכהן על כבודו ויוצא מבה"כ ופעם א' לא רצה הכהן לצאת מבה"כ מותר לכפותו ע"י השלטון לצאת מבה"כ כדי שלא יתבטל המנהג וכבוד התורה [ב"י מהרי"ק] ואפי' לא יצא יקר' הישראל [כ"ה] ומיהו מלשון מהרי"ק לא משמע כן דא"כ אין לכפותו ע"י השלטון:
(ו) להפסיק: ואפי' למ"ד בסי' ס"ו ס"ד שמפסיק היינו בשקראוהו אבל לכתחלה אין לקרותו. ל"ד שמע אלא ה"ה כשעוסק בכ"מ דאינו רשאי להפסיק כגון בברכות של ק"ש. ואפשר בפסוקי דזמרה שרי לקרותו. מ"א.
(ז) במקומו: ואין ממתינין לו מפני כבוד הציבור מהרי"ק אם המנהג לקנות במעות מי שיקרא ראשון בהתחלת התורה בבראשית אם קונה ישראל מוחל הכהן על כבודו ויוצא מבה"כ (ופעם אחת לא רצה הכהן לצאת מבה"כ) ומותר לכפותו ע"י השלטון לצאת מבה"כ כדי שלא יתבטל מכבוד התורה מהרי"ק שם וכנה"ג ופר"ח פסקו דאפי' לא יצא הכהן יקרא הישראל ע"ש. ועיין בתשובת כנסת יחזקאל שאלה ז' שחוכך בזה.
(ח) מבה"כ: עיין סי' תקס"ו ס"ו מש"ש.
(טז) אם הס"ת פתוח - ה"ה אפילו עדיין לא הוציאו הס"ת ג"כ אין ממתינין מלהוציא הס"ת עד שיגמור הכהן תפלתו משום טרחא דצבורא:
(יז) אינו רשאי - ואפילו לדעה הראשונה בסימן ס"ו ס"ד שמפסיק היינו כשקראוהו ומפני כבוד התורה אבל לכתחלה אין לקרותו ומשום פגמא דכהן (שיאמרו עליו שאינו כהן) ליכא למיחש שהרי הכל רואין שהוא עסוק בק"ש ותפלה והסכימו האחרונים דלאו דוקא שמע דה"ה כשעוסק בברכות של ק"ש ועיין לעיל בסימן ס"ו סקכ"ו שהכרענו דיש להקל לקרותו לכתחלה כשהוא עומד בין הפרקים ואין שם כהן אחר וכ"ש כשהוא עוסק בפסוקי דזמרה:
(יח) וטוב שילך הכהן - היינו דמדינא אפילו לא יצא ג"כ יוכל לקרוא לישראל במקומו כיון שהוא אינו יכול לעלות רק דלכתחלה טוב יותר שילך מביהכ"נ דשמא איכא פגמא משום שאין הכל יודעין שהוא אינו מתענה. ואם יש כהן אחר בביהכ"נ שמתענה א"צ לכו"ע לילך מביהכ"נ רק להודיע לש"ץ שלא יקראוהו. קהל שהיו נוהגים מקדם שבשבת בראשית היה אחד מהקהל מתנדב מעות לצורך ביהכ"נ כדי שיקרא ראשון בהתחלת התורה והכהן אינו רוצה למחול אין חוששין לדבריו ויעשו הקהל כמנהגם מאחר שמנהג קדום הוא שנתקן לכבוד התורה [מהרי"ק שורש ט' עי"ש שמאריך בשבח המנהג הזה] ועיין בכנה"ג ופר"ח שהסכימו שאפילו אינו רוצה לצאת מביהכ"נ אעפ"כ אין חוששין לזה וקורין לישראל המתנדב. והיינו דוקא בנידון כזה שהיה מנהג קדום ומוסכם לכל שנעשה גם ברשות הכהנים שהיה מנהגם מעולם לצאת בעת שקוראין להישראל משום עילוי וכבוד התורה שמתנדבין דמים יקרים בעד קריאת פתיחתה משא"כ בעיר שרצו לעשות מנהג קבוע למכור המצות שלא ברשות הכהנים ועל הכהנים שיצאו בשעה שקורין בתורה שאין הרשות בידם [תשובת חתם סופר סימן כ"ד וכ"כ בתשובת שיבת ציון]: