שולחן ערוך אורח חיים קלט ח


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אפילו ברך ברכת התורה לעצמו ותיכף קראוהו לקרות בתורה צריך לחזור ולברך אשר בחר בנו כשקורא בתורה דמשום כבוד התורה נתקנה כשקורא בצבור:

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

ותכף קראוהו כו'. דבר זה כתוב בטור שאחיו הר"י נסתפק וז"ל נסתפקתי אם יש לו לברך אשר בחר בנו אם נאמר שאין לחלק הואיל ותקנו ברכה זו על קריאתה בצבור יש לו לברך אף על פי שכבר בירך או נאמר ודאי א' מהן לבטלה דהיאך יברך ברכה אחת פעמיים בלי הפסק בנתיים בזאח"ז שאלתי את פי א"א הרא"ש וא"ל שיש לו לברך כי לא חלקו חכמים עכ"ל משמע שאם יש הפסק בנתיים אין לו ספק דודאי נתקנה בצבור ע"ז ולא מהני ברכה שמברך על לימודו ביחידות על מה שיקרא בצבור אלא שאם לא הפסיק כלל בנתיים נסתפק אם היתה תקנת חכמים גם ע"ז ובודאי היה יכול לצאת מידי ספק זה באם היה אומר פסוק א' בנתיים דרך הלוכו לקרות אלא שהי' מסתפק אם צריך לזה או די בכך במה שיאמר פעם שנית הברכ' בלי הפסק וע"ז השיב הרא"ש דבאמת אין חילוק וא"צ שום הפסק בנתים והב"י רצה לפשוט בעיא זו מדברי התוס' פ' בתרא דר"ה ולא דק דשם מיירי בהפסיק בנתיים וזה לא מספקא להר"ר יחיאל כלל:


 

מגן אברהם

(יא) צריך לחזור:    ומ"מ יקרא פסוק א' בנתיים כגון יברכך [לבוש] וכ' עוד דאם לא רצו להמתין לו עד שיקר' פסוק א' לא יעלה כלל ויקר' אחר במקומו דלא עדיף מר"ע שלא רצה לעלות עד שלא החזיר הפרשה כמ"ש ריש סימן זה עכ"ל וזה דבר שאין לו מציאות דבקל יכול לומר פסוק יברכך דרך הלוכו:
 

באר היטב

(ט) ולברך:    ומ"מ יקרא פסוק א' בנתיים כגון יברכך. לבוש מ"א ופר"ח.
 

משנה ברורה

(כט) ותיכף קראוהו וכו' - היינו שלא אמר שום פסוק אח"כ:

(ל) דמשום כבוד התורה וכו' - ר"ל ולא הוי ברכה זו ברכה יתירתא ומ"מ כדי שלא יהיה ברכה הראשונה בכדי כתב הפר"ח וכן שארי אחרונים דיראה לקרוא עכ"פ פסוק אחד כגון יברכך דרך הילוכו לס"ת:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש