פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תקסו ו

שולחן ערוך

יש מי שאומר יטשאין עומד לקרות בתורה בתענית צבור כמי שלא התענה ואם הכהן אינו מתענה כאיצא הכהן מבית הכנסת ועומד לקרות בתורה ישראל המתענה:

מפרשים

מגן אברהם

(ח) שאין עומד כו':    נ"ל דבשחרית מותר לעלו' אף על פי שדוחין פ' השבוע וקורין ויחל מ"מ עכ"פ קורין בתורה בלא התעני' אלא א"כ התעני' באמצע שבוע וכתב הב"ח דאם קראוהו לעלו' אפי' במנחה יעלה דליכא איסורא בזה אלא מנהגא בעלמא עכ"ל מיהו בב"י סי' קל"ה כתב דאפי' כהן שקראוהו אינו עולה ומ"מ נ"ל דליכא איסורא אם עולה:


(ט) יצא הכהן:    כדי שלא יאמרו שהוא פגום ומ"מ אם הוא בבה"כ [נ"א בבה"ב] אין לחוש דליכא פגם שהכל יודעים שיש בני אדם שאין רגילין להתענו' [ ב"י סי' קצ"ה ] אבל אם יש כהן אחר בבה"כ פשיט' שיכנס לב"ה וישמע קדיש ואם חושש שיקראוהו לעלות יאמר לחזן שלא יקראוהו:

באר היטב

(ז) התענה:    נ"ל דבשחרית מותר לעלות אע"פ שדוחין פרשת השבוע וקורין ויחל. מ"מ עכ"פ קורין בתור' בלא התענית אא"כ התענית באמצע השבוע. וכתב הב"ח דאם קראוהו לעלות אפי' במנחה יעלה דליכא איסורא בזה אלא מנהגא בעלמא. אבל הט"ז כתב דאפי' אם אין שם מי שיוכל לברך או שאין כאן אחר אפ"ה לא יקרא מי שאינו מתענה ואפי' קראוהו כבר לא יעלה דהוי ברכה לבטלה ע"ש. וכ"כ הב"י סי' קל"ה ע"ש והמ"א כתב דליכא איסור אם עולה ע"ש. ובספר בני חייא פסק דלא מבעיא אם קראוהו דיעלה אלא אפי' לכתחל' יכולים לקרותו ועיין בתשו' אמונ' שמואל סי' מ"ו וע' לעיל סי' קל"ה. ודע דמחלוק' זה שייך נמי בבן א"י שבא לח"ל אם יכול לעלות בתור' בי"ט שני של גליות ועיין בדבר שמואל סי' שכ"ד ובהלק"ט.


(ח) יצא:    כדי שלא יאמרו שהוא פגום ומ"מ אם הוא בבה"כ אין לחוש דליכא פגם שהכל יודעים שיש בני אדם שאין רגילין להתענות ב"י סי' קל"ה. ואם יש כהן אחר בבית הכנסת פשיטא שיכנס לבה"כ וישמע קדיש ואם חושש שיקראוהו לעלות יאמר לחזן שלא יקראוהו. מ"א.


משנה ברורה

(יט) שאין עומד לקרות וכו':    עיין במ"א דדוקא במנחה אבל בשחרית מותר לעלות אע"פ שדוחין פ' השבוע וקורין ויחל מ"מ עכ"פ הלא קוראין בתורה בלא התענית אלא א"כ התענית באמצע שבוע ויש מאחרונים שמפקפקין עליו בזה ומ"מ בדיעבד אם קראוהו לכו"ע יעלה:


(כ) מי שלא התענה:    או שאין בדעתו להשלים התענית:


(כא) יצא הכהן:    כדי שלא יאמרו שהוא פגום ומ"מ אם הוא בביהכ"נ ואינו רוצה לצאת אין לחוש דליכא פגם שהכל יודעין שיש בני אדם שאין רגילין להתענות אכן זהו לענין תענית בה"ב וכה"ג אבל בתעניתים הכתובים שהכל מתענים לבד מי שהוא חולה איכא פגמא אם לא יצא וע"כ יזהר לצאת וכ"ז כשאין כהן אחר בביהכ"נ אבל אם יש כהן אחר פשיטא שא"צ לצאת ואם חושש שיקראוהו לעלות יאמר לחזן שלא יקראוהו. ודע דבדיעבד אם קראוהו במנחה למי שאינו מתענה יש דעות בין הפוסקים אם יעלה [דיש מחמירים בזה דהוי חשש ברכה לבטלה דלא תקנו קריאה זו אלא בשביל המתענים והפוסקים שמקילין בזה טעמם דהברכה הוא מפני כבוד הצבור] וע"כ צריך ליזהר מאד שלא להיות בביהכ"נ כדי שלא יקראוהו. ובדיעבד אם קראוהו והוא איש ת"ח ומחמת איזה אונס אירע שלא התענה בת"צ וצר לו לומר להם שלא התענה כדי שלא יהיה ח"ה בדבר נראה שיוכל לסמוך בשעת הדחק על המקילין ויעלה:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש