שולחן ערוך אורח חיים צד ד
<< · שולחן ערוך אורח חיים · צד · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
היה רוכב על החמור אין צריך לירד ולהתפלל אפילו אם יש לו מי שתופס חמורו אלא מתפלל דרך הילוכו וכן אם היה בספינה או על גבי קרון אם יוכל לעמוד עומד ואם לאו יושב במקומו ומתפלל או אם היה הולך ברגליו מתפלל דרך הילוכו אף אם אין פניו כנגד ירושלים אפילו שלא במקום סכנה כי אם יעמוד ויתפלל יקשה בעיניו איחור דרכו ויטרד לבו ולא יוכל לכוין והכל לפי הדרך ולפי המקום ולפי יראתו ויישוב דעתו ויש מחמירין לעמוד באבות וראוי לחוש לדבריהם אם הוא שלא במקום סכנה:
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
(ד) וכן אם היה בספינה כו' - פי' בקרון או ספינה יכול לעמוד דאין העגלה מתנועע כ"כ במהירות והספינה היא רחבה הרבה דליכא ביעתות' דמיא כשהוא עומד בתוכה וי"ל מאי מהני ליה מה שעומד בקרון או בספינה כיון שהקרון או הספינה מהלכת ה"ל כמהלך בעצמו כמ"ש רכוב כמהלך דמי וא"ל דשאני יושב בקרון או בספינה מרכוב דהא בפ"ק דב"מ אמרינן לענין קנין של חצר מהלכת דספינה לא חשיבה חצר מהלכת דספינה קא נייחא ומייא הם דקא מסגי מתות' והקשו התוס' מ"ש מרכוב דהוי כמהלך ותי' דבאמת גם ספינה חשיבה כמהלכת לשאר מילי רק לענין קנין לא מיקרי מהלכת דה"ל כידו דנייחא והגוף הוא דקא ממטי ליה א"כ קשה כאן דלהוי קרון וספינה כמהלך ומה מועיל מה שעומד בתוכה וצ"ל דכאן לענין תפל' לא הצריכו להתפלל מעומד אלא כדי שתהיה אימת שכינה עליו ובזה סגי גם עומד בקרון וספינה אף שלא מיקרי עומד מצד תנועת הקרון והספינה כנ"ל:
מגן אברהם
(ו) יקשה בעיניו: אבל אם קדם הוא להשיירא ויש לו מי שיאחז חמורו ירד למטה ויתפלל וכ"ש כשמהלך ברגליו דהא בלאו הכי יהיה צריך להמתין:
(ז) לעמוד באבות: פי' שלא ילך או ירכב אבל כשיושב על הבהמה והבהמה ג"כ עומדת שרי (תר"י):
(ח) אף על פי שיושב: פי' אף על גב שבכל התפלה לא העמיד משום ביעתות' א"כ ס"ד דבמקום הכריעו' עדיף לישב לזה אמר מ"מ כו' לקיים הכריעות:
(ט) יחזיר הבהמה: או יחזיר עצמו ע"ג בהמתו כדרך שהיה נוהג אם בא להפטר מלפני המלך (שם):
באר היטב
(ו) דרכו: אבל אם קודם הוא להשיירא ויש לו מי שיאחז חמורו ירד למטה ויתפלל. וכ"ש כשמהלך ברגליו דהא בלא"ה צריך להמתין. מ"א.
(ז) באבות: פי' שלא ילך או ירכב אבל כשיושב על הבהמה והבהמה גם כן עומדת שרי. תר"י מגן אברהם.
משנה ברורה
(יג) דרך הילוכו מפני שקשה עליו עיכוב הדרך ואין דעתו מיושבת עליו עי"ז:
(יד) אם יכול לעמוד וכו' ר"ל שאינו יושב אלא עומד על רגליו אבל מ"מ מהלך בתנועות הספינה והקרון שהולכין כדרכן:
(טו) וא"ל יושב וכו' ובכ"ז יחזיר פניו לא"י אם אפשר לו:
(טז) ויישוב דעתו ואם קדם הוא להשיירא וממתין עליהם ויש לו מי שיאחוז את בהמתו ירד למטה ויתפלל וכ"ש כשמהלך ברגליו שצריך הוא לעמוד ולהתפלל שבעמידה זו לא יטרד לבו כיון דבלא"ה צריך הוא להמתין על השיירא:
(יז) לעמוד באבות דבברכת אבות הכונה לעכובא וכדלקמן סימן ק"א ומהלך אינו יכול לכוין כ"כ וכן ברוכב על הבהמה יעמידה עד גמר ברכת אבות אבל א"צ לירד ממנה:
ביאור הלכה
(*) היה רוכב על החמור וכו' וא"ל יושב במקומו ומתפלל: ע' במ"ב שכ' ובכ"ז יחזיר פניו לא"י אם אפשר לו הוצאתי דברי ממ"א בסק"ב שכתב ברוכב על החמור דצריך לצדד פניו לא"י ופשוט דה"ה ביושב בספינה וכ"ש הוא דהא בזה מחמיר השו"ע לכתחילה אם יכול לעמוד לא יתפלל בישיבה והנה ראיתי בתוי"ט פ"ד דברכות משנה ו' שכתב בהיה יושב בספינה דלהכי לא תנא יחזיר פניו דאפילו לעמוד אינו צריך אלא יושב ומתפלל וכמש"כ הטור סימן צ"ד ור"ל דבשלמא רוכב על החמור דקפסיק המשנה דלכתחילה צריך לירד לכן אפילו א"א לו לירד עכ"פ יחזיר פניו משא"כ ביושב בספינה דמותר לכתחילה להתפלל בישיבה ע"כ אין צריך להחזיר פניו ודבריו נפלאים אחד מה יענה להרמב"ם דס"ל ביושב בספינה דאם יכול לעמוד צריך לעמוד ועוד לדבריו ברוכב על החמור לרבי דס"ל אין צריך לירד אלא יושב במקומו אין צריך ג"כ להחזיר פניו והלא הרוקח כתב בפירוש להיפוך והביאו ב"י ומזה בודאי נובע דברי המגן אברהם בסק"ב אלא ודאי דלא תליא חזרת פנים בישיבה והא דלא תני יחזיר פניו לענין ספינה אפשר דסמך ארישא וכ"פ הגר"ז בשניהם דיחזיר פניו שוב התבוננתי דיש לתרץ דברי התוי"ט דס"ל דבמה שמקילינן בישיבה אין להחמיר בחזרת פנים [דתפילת ישיבה לגבי עמידה כמאן דליתא וכדמוכח מסעיף ט' ובלא חזרת פנים לא מצינו שום דיעה לעיכוב בזה] ומהרוקח אין ראיה דאפשר דס"ל כהרבינו יונה דאפילו לרבי צריך ג"כ לעכב הבהמה שתעמוד במקומה בעת התפילה ע"כ מחמירינן ג"כ בחזרת פנים משא"כ בספינה שהיא הולכת ולפ"ז לדידן דפסקינן ברוכב על החמור שאין צריך להתעכב בעת התפלה ה"ה דאין צריך לצדד פניו לצד א"י ודלא כמ"א בסק"ב וצ"ע: