שולחן ערוך אורח חיים פט ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

הצמא והרעב הרי הם בכלל החולים אם יש בו יכולת לכוין דעתו יתפלל ואם לאו אם רצה אל יתפלל עד שיאכל וישתה:

מפרשים

 

(יג) אם רצה:    ז"ל הב"י כיון דהאידנ' בלאו הכי אין מכוונים כ"כ מותר להתפלל אף על פי שאינו יכול לכוין ומ"מ הרוצה לסמוך על הרמב"ם לאכול ולשתות קודם מותר ע"כ ועיין סימן צ"ח ס"ב:
 

(יד) וישתה:    הא דאמר אם רצה משמע שאינו מחויב. הטעם משום דעכשיו בזמן הזה בלא"ה אין מכוונים כ"כ ומ"מ אם רצה לאכול ולשתות קודם כדי שיכוין מותר עמ"א.
 

(כה) והרעב - הרבה [לבוש]:

(כו) וישתה - משמע שאינו מחוייב מדקאמר אם רוצה והטעם משום דעכשיו בזמן הזה בלא"ה אין מכוונים כ"כ ומ"מ אם רוצה לאכול ולשתות קודם כדי שיכוין מותר ועיין בא"ר:
 

(*) הצמא והרעב:    אף דמים מותר בלא"ה לשתות נ"מ למי שאינו יכול לשתות אליבא ריקנא ומוכרח לאכול מעט קודם איזה דבר (פרמ"ג):

פירושים נוספים