מגן אברהם על אורח חיים פט
סעיף א
עריכה(א) עם הנץ החמה: מ"כ בשם רש"ל בימי הסליחות ראוי ליזהר בזה שרגילין להקדים קודם הנץ החמה ואינו נכון עכ"ל, ואפשר שסמכו על שטורח ציבור הוא שילכו לביתם ויקבצו שנית כמ"ש הטור סי' רל"ה לענין מעריב ומ"מ יראה לכתחלה שלא להשכים כ"כ:
(ב) משעל' ע"ה: היינו האור הנוצץ בפאת המזרח קודם עלות השמש שעה וחומש שעה [הרמב"ם] ר"ל קודם הנץ החמה דאמרי' מע"ה עד הנץ החמה ה' מילין בפ"ט דפסחים ומ"מ צ"ע על הרמב"ם דהא הוא בעצמו פ"ג דפסחים משנה ב' כתב התי"ט בשמו דשיעור מיל הוי ב' חומשי שעה וא"כ ה' מילין ב' שעות ולמה כ' שעה וחומש ואף לפי מ"ש בסי' תנ"ט ס"ב דמיל הוא רביעית וחלק כ' א"כ ה' מילין הוי שעה ומחצה ונ"ל דפסק כמ"ד מע"ה עד הנץ החמה ד' מילין משום דאסיק בתיובת' לאידך מ"ד ומ"מ דבריו סותרין למ"ש בפסחים פ"ג ע"ש:
(ג) והאיר פני המזרח יצא: כ"כ רי"ו אבל שאר הפוסקים כתבו סתם אם התפלל משעל' ע"ה יצא וכן נ"ל דהא מדין בעליי' ע"ה כשר להקרבת תמיד אלא דחישי' דילמ' אתי למיטעי לכן בעינן האיר פני המזרח כדאי' ביומ' רפ"ג וכ"ה ספ"ב דמגילה במשנה וכלן שעשו משעלה ע"ה כשר ול"ד למ"ש בסי' רל"ג דמשום דילמא אתי למיטעי אפי' בדיעבד לא יצא דהתם הוי טעות המצוי דא"א לכוון כ"כ השעה כדאי' פ"ק דפסחים אבל בע"ה ליכא למיטעי אלא כשעולה מאור הלבנה כדאי' ביומ' רפ"ג:
(ד) שליש היום: ואם היום ארוך י"ח שעות הוי ו' שעות על היום וכשהיום ארוך ט' שעות הוי ג' שעות עמ"ש סי' רל"ג ועמ"ש סי' קכ"ד ס"ב וסי' רל"ב ס"א דצריך לגמור התפלה קודם שליש היום:
(ה) ואחר חצות וכו': עד שיגיע זמן מנחה ויתפלל מנחה שתים דבאמת זמן מנחה מתחיל אחר חצות עמ"ש סי' רל"ג והב"ח חולק ואין דבריו מכוונין:
סעיף ב
עריכה(ו) זמן תפלה: היינו מע"ה עס"ה:
(ז) לראות איזה עסק: ואגב זה הולך לפתח חבירו לומר לו צפרא דמרא טב אבל ליתן לו שלום אפי' בכה"ג אסור:
(ח) אין לחוש כ"כ: כתוב בל"ח היינו כשאין משכים לפתחו דלא הוזכרה בגמר' לאיסור אבל במשכים לפתחו אסור דהא פריך בגמרא מההיא דבפרקים שואל מפני הכבוד והתם כבר אמר הברכות וכ"כ הב"ח (והע"ת עשה עצמו כאלו לא ידע) אבל מה שהקשה דברי הש"ע אהדדי לא ידעתי מאי קא קשיא ליה:
(ט) וי"א שאפי' במוצא וכו': ולא יתן לו שלום אף על פי שרגיל ליתן לו שלום [כ"מ ברשב"א]:
סעיף ג
עריכה(י) או לילך לדרך: נ"ל דאם אין השיירא ממתנת לו מותר לילך לדרך עיין סוף סימן זה וסימן צ' סי"ז:
(יא) אבל מים מותר: דלא שייך בהו גאוה:
(יב) לרפואה מותר: משמע אפילו אוכל ושותה דבר דשייך בו גאוה כיון שאינו עושה משום גאוה אלא לרפואה אף על פי שאינו חולה שרי וכ"מ בב"י בשם מהרי"א:
סעיף ד
עריכה(יג) אם רצה: ז"ל הב"י כיון דהאידנ' בלאו הכי אין מכוונים כ"כ מותר להתפלל אף על פי שאינו יכול לכוין ומ"מ הרוצה לסמוך על הרמב"ם לאכול ולשתות קודם מותר ע"כ ועיין סימן צ"ח ס"ב:
סעיף ה
עריכה(יד) צריך להפסיק: ואף על גב דבתפלת המנחה א"צ להפסיק כמ"ש סימן רל"ב הכא שאני כיון דאסמכוה אקרא דלא תאכלו על הדם צריך להפסיק וא"כ אסור להתחיל לאכול בלילה אם יודע שתמשך הסעודה עד שיעלה ע"ה כגון בסעודה גדולה עיין סימן רל"ב ס"ו מיהו אינו מוכרח כ"כ ובס' טוב הארץ כ' בשם הרח"ו שאפי' קם בחצות הלילה אסור לטעום קודם שמתפלל וכ"מ בזוהר:
(טו) וי"א שא"צ: כיון דתפלה דרבנן אפילו התחיל אחר שעלה ע"ה א"צ להפסיק ומיהו משום ק"ש צריך להפסיק אם התחיל באיסור כמ"ש סוף סימן ע' וצ"ל דקור' ק"ש בלא ברכות עיין סימן ס'. ונ"ל דאם בירך ב"ה ועוסק בשתיה לכ"ע צריך להפסיק וכמ"ש סי' רל"ט:
סעיף ח
עריכה(טז) בשעת הדחק וכו': צ"ע דרוב העולם אין נזהרין בזה ואפשר דנוהגים כאידך פוסקים דפסקו כרשב"א דמסמך גאולה לתפלה עדיף ועוד דרש"י פי' תפלה מעומד עדיף כדי שיוכל לכוון והאידנ' בלאו הכי אין מכוונין כ"כ לכן מוטב לסמוך גאולה לתפלה, ומשמע מדברי רש"י דאם יוכל להתפלל מיושב בדרך מוטב שיסמוך גאולה לתפלה משיתפלל בביתו מעומד דגם במיושב יכול לכוון וכ"מ ברא"ש לחד שינוי' מיהו איתא בגמ' דהיושב בקרון או בספינה ההולכים חשוב כמהלך לענין זה ופשוט דאם יכול להכיר חבירו ברחוק ד"א יקרא גם ק"ש בביתו:
איתא בגמ' רב אשי בשבת' דרגלא היה דורש תכף כאור הבוקר ומתפלל בשעת הדרשה מיושב והעם נשמטים א' א' ומתפללין ולא היה מאחר הדרשה כדי להתפלל קודם הדרשה ע"ש ומיהו נ"ל דוקא בימיהם שהיו כל מעשיהם לש"ש והיו מורי' ומיסרים את העם בדרשה אבל האידנ' אין לבטל התפלה מעומד בשביל הדרשה ועוד דאיתא שם כשהגיע לביתו חזר והתפלל מעומד:
(יז) הכי עדיף טפי: ולסבר' זו אם הוא בדרך וראה שיעבור זמן ק"ש יקרא ק"ש על הדרך וג' ברכותיה ואח"כ כשיבא למלון יתפלל מעומד מיהו נ"ל דיקרא אותה בדרך בלא ברכותיה עיין ססי' מ"ו: