שולחן ערוך אורח חיים פט ג
<< · שולחן ערוך אורח חיים · פט · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
אסור לו להתעסק בצרכיו או לילך לדרך עד שיתפלל תפלת שמונה עשרה (ויש מקילין לאחר שאמרו מקצת ברכות קודם שאמרו ברוך שאמר וטוב להחמיר בזה) (תרומת הדשן סימן י"ח) ולא לאכול ולא לשתות אבל מים מותר לשתות קודם תפלה בין בחול ובין בשבת ויום טוב וכן אוכלים ומשקין לרפואה מותר:
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
או לילך בדרך. הב"י בשם מהרי"א כתב שזה דוקא לדעת הרא"ש שמביא הטור בסוף הסימן דתפלה בבית עדיף והב"י עשה חילוק דכאן מיירי שהרשות בידו להתעכב אלא שרוצה למהר כו'. ונראה דא"צ לכל זה דכאן מיירי אפילו ילך בדרך קצרה באופן שעוד היום גדול שבבואו שם יוכל להתפלל מעומד מ"מ אסור מצד עשיית חפציו קודם התפלה משא"כ לקמן דיצטרך להתפלל שלא במעומד בדרך ואין שייך לקמן איסור דעשיית חפציו קודם התפלה דשם משכים לדרך ועדיין לא הגיע עיקר זמן התפלה:
מגן אברהם
(י) או לילך לדרך: נ"ל דאם אין השיירא ממתנת לו מותר לילך לדרך עיין סוף סימן זה וסימן צ' סי"ז:
(יא) אבל מים מותר: דלא שייך בהו גאוה:
(יב) לרפואה מותר: משמע אפילו אוכל ושותה דבר דשייך בו גאוה כיון שאינו עושה משום גאוה אלא לרפואה אף על פי שאינו חולה שרי וכ"מ בב"י בשם מהרי"א:
באר היטב
(י) י"ח: ואם אין השיירא ממתנת לו מותר לילך לדרך. מ"א ע"ש ועיין ט"ז.
(יא) מותר: דלא שייך בהו גאוה. ועם צוק"ר אסור. ובמקום דצריך רפואה מותר לשתות מים וצוק"ר קודם שיתפלל הרדב"ז ח"ד סי' רל"ח ולאיש זקן וחלש שאינו יכול לעמוד על נפשו עד עת יציאת הציבור מבה"כ בפרט בשבתות וי"ט שלפעמים מתעכבין עד חצות יותר טוב להתיר לו להתפלל בביתו בנחת ויקדש ויאכל מידי בצפרא ואח"כ ילך לבה"כ ויכוין לבו עם הציבור בתפלת שחרית ויתפלל אחר כך עמהם מוספין של יום ולא שישתה הקא"וי או הגיקול"טי בלא קבלת עול מלכות שמים תחלה כי ודאי ע"ז נאמר ואותי השלכת אחר גויך. לקט הקמח. וכ"כ הפר"ח דקאו"י יכול לשתות ובפרט במצרים שאין הדעת מתיישב בלא קאו"י אבל קאו"י עם צו"קר או כל מיני תרגומא כדי שלא לשתות הקאו"י אליבא ריקנא אסור ע"ש ומהרח"ו ז"ל כתב דאפילו קם בחצות הלילה אסור למיטעם מידי עד אחר התפלה כמ"ש בזוהר. ושמעתי שאחד מן הגדולים התיר שתיית הקאו"י דדוקא מידי דמרבה דם אסור. יד אהרן.
(יב) בשבת: ואחר תפלת מוסף אסור כיון שהגיע זמן קידוש. רש"ל.
(יג) מותר: אפילו דבר דשייך בו גאוה כיון שאינו עושה משום גאוה אלא לרפואה אע"פ שאינו חולה שרי. מ"א.
משנה ברורה
(יז) להתעסק וכו' - וקודם אור הבוקר שרי לעשות מלאכה [של"ה וח"ש] וכתב הא"ר דמ"מ אין לעשות שום ענין עד שיברך סדר הברכות. ופשוט דכוונתו בחצי שעה שסמוך לאור הבוקר:
(יח) בצרכיו - ומי שיש לו עבדים עברים או משרתים שצריך שישמשוהו יזהירם מבערב שבקומם ממטתם ירחצו ידיהם ויברכו הברכות ויקראו פרשה אחת של שמע ואח"כ יכול לעשות צרכיו וכ"ז הוא ממדת חסידות אבל מדינא אין קפידא:
(יט) לילך לדרך - ואפילו קודם מנחה ומעריב אם הגיע זמנם דינם כמו קודם שחרית:
(כ) עד שיתפלל - ואפילו אם במקום שיבוא יהיה יכול ג"כ להתפלל עם הצבור בזמנו אעפ"כ אסור דהליכה בדרך הוי כעוסק בצרכיו אך כ"ז שלא בשעת הדחק אבל בשעת הדחק שאין השיירא ממתנת לו יכול לילך מקודם לדרך ויתפלל בדרך וכדלקמן בס"ח ומשמע מהרבה פוסקים דאפילו כבר הנץ החמה ג"כ מותר בזה:
(כא) ולא לאכול - והעובר ע"ז אמרו חז"ל שעליו אמר הכתוב ואותי השלכת אחר גוך אמר הקב"ה לאחר שאכל ושתה ונתגאה קבל עליו מלכות שמים וגם הסמיכו דבריהם על הפסוק לא תאכלו על הדם לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם ואפילו טעימה בעלמא אסור:
(כב) מים מותר - דלא שייך בהו גאוה ודוקא בלא צוקער אבל עם צוקער אסור וכ"ש משקה שכר (שקורין ביער) ודאי אסור. וטיי"א וקאפ"ע מותר לשתותו קודם תפלה כדי שיוכל לכוין דעתו ולהתפלל ובפרט בהמקומות שרגילין בהם ואין מתיישב הדעת בלתם וכ"ז בלא צוקער ובלא חלב [אחרונים] והעולם נוהגין להקל לשתות עם צוקער ואפשר דכוונת האחרונים וכן הרדב"ז שכתב דעם צוקער אין לך גאוה גדולה מזו קודם התפלה רק אם נותן הצוקער בתוך הטיי"א למתקו דזהו אסור קודם התפלה אבל אם לוקח מעט צוק"ר בפיו בעת השתייה ובלתי זה אין יכול לשתות הטיי"א אין זה בכלל גאוה. היוצא מדברינו דבנתינת הצוקע"ר בתוך הטיי"א או לאכול מעט מיני תרגימא בעת השתייה כדי שלא לשתות הטיי"א וקאפ"ע אליבא ריקנא אין שום צד להקל בזה קודם התפלה אם לא מי שיש לו חלישת הלב והוא צריך זה לרפואה. ומ"מ טוב שיאמר מתחילה עכ"פ פרשת שמע ישראל. כתב בספר פ"ת החדש דיש למנוע מלשתות הטיי"א בבוקר קודם התפלה באסיפת חבירים עי"ש טעמו. ומלבד זה רגיל להסתעף מזה איסור אחר דהלא כתב הרשב"א והובא בב"י דלכך אסור לו לאדם לעסוק בחפציו קודם שיתפלל כדי שלא יפנה לבו לשום דבר עד שיתפלל וכ"כ בש"ע סוף סעיף ב' שהוא אסור להתעכב בדברים אחרים כלל עד שיתפלל והרגילין באסיפת חברים בעת שתית הטיי"א רגיל לפעמים ע"י ריבוי השיחה לעבור עי"ז גם זמן ק"ש ותפלה:
(כג) בשבת - כלומר דלא תימא דבשבת אסור בלא"ה משום דאסור לטעום קודם קידוש קמ"ל דאינו אסור רק דוקא בשהגיע זמן קידוש והכא כיון שלא התפלל לא הגיע עדיין זמן קידוש ואחר תפלת מוסף אסור משום קידוש וקודם מוסף עיין סימן רפ"ו ס"ג:
(כד) מותר - אפילו אוכלין ומשקין טובים דשייך בהו גאוה כיון שאינו עושה משום גאוה אלא לרפואה אע"פ שאינו חולה גמור שרי וכ"ש שמותר לשתות קודם התפלה הרקות ושיקויים לרפואה:
ביאור הלכה
(*) ולא לאכול: עיין במ"ב במה שכתב וגם הסמיכו דבריהם וכו' ונ"מ בזה הטעם השני לאסור אפילו אחר שקבל עליו מלכות שמים בק"ש כ"ז שלא התפלל תפלת י"ח ע"כ נ"ל דאפילו מי שמוכרח לאכול לרפואה קודם התפלה יקרא עכ"פ ק"ש קודם:
(*) וכן אוכלין ומשקין לרפואה: עיין בפר"ח ופמ"ג דאפילו אם יכול לאכלם לאחר התפלה גם כן מותר כיון שהוא מכוין לרפואה. כתב הח"א נ"ל דאפשר הצריך לאכול מפני חולשת הלב מותר. כתבו האחרונים דאיש חלש שאינו יכול להעמיד על נפשו עד עת שגומרים הצבור תפלתם בבהכ"נ טוב יותר להתיר לו שיתפלל לעצמו בביתו בבוקר ויאכל מעט ואח"כ ילך לבהכ"נ לשמוע קדיש וברכו ושאר דברי קדושה משיאכל קודם התפלה וילך לבהכ"נ להתפלל עם הצבור (בה"ט בשם לקט הקמח והוא פשוט מברכות כ"ז ע"ב בגמ' חלש ליבאי וכו' ע"ש):