שולחן ערוך אורח חיים כד ד

^ויש נוהגין להסתכל בציצית כשמגיעים לוראיתם אותו ^זוליתן אותם ^ב^א^זעל העינים ומנהג יפה הוא וחבובי מצוה.

הגה: גם נוהגים קצת לנשק הציצית בשעה שרואה בם, והכל הוא חיבוב מצוה (בית יוסף):

מפרשים

באר הגולה

עריכה

(ו) יש נוהגין להסתכל — סמ"ק ורבינו יונה וריב"ש בשם רבו ר' פרץ כהן.

(ז) וליתן אותם על העיניים — טור בשם בעל העיטור.

ביאור הגר"א

עריכה

יש כו' — כנ"ל. ולכך נקרא "ציצית", כמו שכתוב: "מציץ" כו' (שיר השירים ב, ט). וכן הוא ברעיא מהימנא חלק ג קע"ה א', עיין שם, וכמו שכתוב בסוף פרק ג דראש השנה: אלא בזמן שישראל מסתכלים כו':

(ב) על העינים: נמצא בשם הקדמונים שכל המעביר ציצית על עיניו כשקורא פרשת ציצית יהא מובטח שלא יבא לידי סמוי עינים. הסומא יש לו לאחוז הציצית בידו בשעה שהוא אומר וראיתם אותו וכן לנשק אותם משום חיבוב מצוה אבל להעביר הציצית על עיניו לא דמיחזי כחוכא ואיטלולא שבות יעקב ח"ב סי' ל"ח ע"ש.

שערי תשובה

עריכה

(א) על העינים — עיין באר היטב. ומה שכתב "הסומא" כו', שם בשבות יעקב איתא שיש לו ליקח הציצית בשעה שקורא פרשה ציצית אע"פ שנאמר "וראיתם אותו", כיון שישנו בראיה אצל אחרים, עיין שם:

משנה ברורה

עריכה

(ז) על העינים — נמצא בשם קדמונים שכל המעביר ציצית על עיניו כשקורא פרשה ציצית יהא מובטח שלא יבא לידי סמוי עינים. הסומא יש לו לאחוז הציצית בידו בשעת קריאת שמע אף על פי שנאמר "וראיתם אותו" כיון שישנו בראיה אצל אחרים, אבל להעביר הציצית על עינו - לא, דמיחזי כחוכא ואיטלולא.

כף החיים

עריכה

(יד) סעיף ד׳: יש נוהגים להסתכל בציצית כשמגיעים לוראיתם אותו וליתן אותם על העינים וכו׳ — נמצא בשם הקדמונים, שכל המעביר ציצית על עיניו כשקורא פרשת ציצית, יהא מובטח שלא יבא לידי סימוי עינים. קיצור של״ה סוף דיני ציצית דף מ׳ ע״א ובהגהה דף ט״ל ע״ד. וכן כתב יד אהרן במהדורא בתרא בהגהת הטור אות א׳ בשם מצת שמורים. אליהו רבא אות ג׳. כף החיים להרב חיים פלאג׳י סימן יו״ד אות י״ג. שתילי זיתים אות ז׳:

(טו) שם: יש נוהגים להסתכל בציצית כשמגיעים ל"וראיתם אותו" וכו׳ — ויכוין לקיים מצות עשה של "וראיתם אותו". חס״ל אות ב׳. ועיין בית יוסף, ולקמן סימן מ״ח אות א׳ ד״ה שמע וכו׳:

(טז) שם: וליתן אותם על העינים וכו׳ — כתב השבות יעקב חלק ב סימן ל״ח, דהסומא יש לו לאחוז הציצית בידו בשעה שהוא אומר "וראיתם אותו", וכן לנשק אותם משום חיבוב מצוה. אבל להעביר הציצית על עיניו לא, דמחזי כחוכא ואטלולא, יעויין שם. והביאו יד אהרן בהגהת הטור. וכן כתב החס״ל אות ב׳. שתילי זיתים אות ח׳. אבל הש״ץ דף צ״ז ע״ד כתב וזה לשונו: שפיר קאמר לפי פישוטן של דברים. אמנם לפי מה שכתב הרב זלה״ה שם בשער הכוונות בסוד ההסתכלות וההעברה על גבי העינים, נראה דפקח או עור כולם שוים בזה, עד כאן לשונו. ועיין לעיל אות ח׳ ובשער הכוונות שם, ובסידור הרש״ש ז״ל בכוונת קריאת שמע על תיבת "וראיתם אותו" ודו״ק, שהוא רמז להמשכת הארה אל עיני המלכות, ואם כן עור ופקח כולם שוים, כיון שהוא לרמז בעלמא:

(טוב) שם: כשמגיעים לוראיתם אותו, וליתן אותם על העינים — וינשק אותם, כנזכר בהגהה. {{קטן|וכן כתב בשער הכוונות דף נ״א ע״ג ד״ה שמע וכו׳, והביא דבריו לקמן סימן מ״ח אוח א׳:

(יח) שם הגהה: גם נזהרים קצת לנשק הציצית בשעה שרואה בם וכו׳ — ובכל פעם שמזכיר ציצית ינשקם. חס״ל אות ב׳:

(יט) שם בהגהה: והכל הוא חבוב מצוה — וכן ראיתי בני עלייה המחבבים את המצוה ומנשקים את הסוכה בהליכהם וביציאתם, וכן ארבעה מינים שבלולב, והכל כדי לחבב את המצוות, וכן מנשקים המצות והמרור בחג הפסח. עטרת זהב סימן י״ב בשם של״ה. פתחי עולם אות ח׳:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן