שולחן ערוך אורח חיים ג טז


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

לא הותר לנשויש לאחוז באמה אלא להשתיןטו, אבל להתחכך לאטול*.

מפרשים

 

(ש) לא הותר לנשוי — סמ"ג סימן קנ"ו.
 

(טו) להשתין — איתא בנדה דף י"ג ומ"ג: במטלית עבה מותר לאחוז באמה, שאינו מחמם. והביאו הרי"ף פרק י"ד דשבת, ועיין ביורה דעה סי' קפ"ב סעיף ג', דלא כלחם חמודות פרק ב' דנדה שכתב דדוקא לתרומה אתמר, דלפי זה לא הוה ליה להרי"ף להביאו.
 

לא הותר לנשוי כו' — וכן כתב הרמב"ם, וכמ"ש במתניתין שם: כל היד המרבה כו', ומשמע אף בנשוי.
 

(טו) להתחכך לא — איתא בנדה דף מ״א, במטלית עבה מותר לאחוז באמה, שאינו מחמם:
 


(ל) להתחכך לא – לפי שהחיכוך מביא לידי חימום, ובקל יבוא לידי שכבת זרע. ועיין בחיי אדם שמתיר על ידי בגד עב. ומותר לסרוק זקן התחתון, אך שלא יגע אז באמה בידו. ועיין בביאור הלכה.
 

  • לא הותר וכו' - אבל להתחכך לא. וכן מה שהותר למי שאינו נשוי למטה מעטרה ג"כ לא הותר רק להשתין. (ארה"ח) ועיין במ"ב שכתבתי דמותר לסרוק זקן התחתון דלא גרע מע"י מטלית עבה ובפרט אם נסבור כשיטת התוספות המובא במ"א דלמטה מטיבורו ר"ל במקום מילתו:


 

(מד) סעיף ט"ז: לא הותר לנשוי וכו' אבל להתחכך לא — ואפילו מעטרה ולמטה יש להחמיר, ר"ז אות כ"ג. חיי עולם על השולחן ערוך. ועל ידי כתונת יש להקל בנשוי להתחכך מעטרה ולמטה. אבל בפנוי יש להחמיר להתחכך אפילו למטה מהעטרה ואפילו על ידי כתונת, דלא התירו לפנוי לאחוז מעטרה ולמטה רק להשתין דוקא משום ניצוצות ולא בעניין אחר. שם יעקב שם, והביאו אשל אברהם אות א'. וכן כתב מטעמי השולחן אות מ"ד בשם ארצות החיים, דמה שהותר למי שאינו נשוי למטה מעטרה לא הותר רק להשתין.

(מה) לרחוץ אותו מקום עם שאר הגוף דרך העברה מותר, אבל להתעכב ברחיצת אותו מקום אסור. באר היטב אבן העזר סימן כ"ג ס"ק ה' בשם סדר היום, והביאו עמודי השולחן על קיצור שולחן ערוך סימן קנ"א אות ה'. וכתב הכנסת הגדולה עליו, היינו כשרוחץ ואינו רואה ערוותו, דאם רואה ערוותו אסור, והביאו באר היטב שם.

פירושים נוספים