שולחן ערוך אורח חיים א ח
<< · שולחן ערוך אורח חיים · א · ח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
מפרשים
באר הגולה
(י) יאמר עם הקרבנות וכו' — אורחות חיים בשם הר"י בר יקר על פי ויקרא רבה פרשה ב.
ט"ז - טורי זהב
(ח) פסוק ושחט וגו' - דאיתא במ' אמר הקב"ה מעיד אני עלי ש"ו בין עכו"ם בין ישראל בשעה שהן קוראין מקרא זה צפונה לפני ה' אני זוכר עקידת יצחק:
ביאור הגר"א
(כט) יאמר עם הקרבנות כו'. בויקרא רבה פ"ב. ובאיל הוא אומר צפונה לפני ה'. אמרו בשעה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו התקין הקב"ה ב' כבשים א' של שחרית וא' של ערבית וכל כך למה בשעה שהיו ישראל מקריבים תמיד ע"ג המזבח וקורין את המקרא הזה צפונה לפני ה' זוכר הקב"ה עקידת יצחק מעידני עלי את השמים ואת הארץ בין גוי בין ישראל בין איש בין אשה בין עבד בין אמה קורין את המקרא הזה צפונה לפני ה' זוכר הקב"ה עקידת יצחק:
באר היטב
(יד) ושחט אותו — עיין בית יעקב סימן ק"ח. כתב הט"ז: האומר "ונשלמה פרים שפתינו" קודם פרשת התמיד ואיזהו מקומן טעות הוא, דגם חטאת נזכר שם ושמא אינו חייב והוי כמביא חולין בעזרה, אלא יאמר "ונשלמה פרים שפתינו" במקום קרבן התמיד, עיין שם.
שערי תשובה
(יא) ושחט אותו — עיין באר היטב. וכתב הבית יעקב סימן ק"ח, דמה שכתב בבית יוסף ובשולחן ערוך: פסוק "ושחט אותו" כו' יאמר עם הקרבנות, זה נמשך למה שכתב לפני זה, שלא יאמר פרשת הקרבנות אלא ביום, ולא יאמר בסדר המעמדות קודם אור היום פרשיות הקרבנות, אבל מכל מקום יאמר פסוק "ושחט", ששחיטה וזריקה כשירה בלילה. ומכל מקום ביום שאומר פרשת הקרבנות, אין לו לדלגו בשביל שאמר אותו קודם אור היום. אבל אין הכוונה לאומרו בפני עצמו בשביל זכירת עקידת יצחק, כמו שנוהגין קצת לומר קודם "איזהו", שעיקר הזכירה הוא כשאומרו עם הפרשה, עיין שם. וצריך עיון על דבריו, דבאמת האי קרא ד"ושחט" – לאו בעניינא דפרשת התמיד כתיבא. ומה שכתב שהשחיטה וזריקה כשירה בלילה, במחילת כבודו שגגה הוא, וש"ס ערוך בזבחים בכמה דוכתי דפסול, וביומא: פעם אחת עלה מאור הלבנה ודימו כו' והוציאוהו לבית השריפה, ומצאתי בשו"ת חכם צבי שהשיג עליו בסימן כ"ז עיין שם:
משנה ברורה
(יט) עם הקרבנות – וכהיום נוהגין לאומרו אחר פרשת התמיד.
(כ) ושחט אותו – דאיתא במדרש, דכל מי שאומר פסוק זה, הקב"ה זוכר עקידת יצחק.
כף החיים
(לה) סעיף ח': יאמר עם פרשיות הקרבנות פסוק ושחט אותו וכו' — דאיתא במדרש, אמר הקב"ה: מעיד אני עלי שמים וארץ, בין עכו"ם בין ישראל, בשעה שהן קוראין מקרא זה: "צפונה לפני ה'", אני זוכר עקידת יצחק. ט"ז ס"ק ח. שו"ג אות י"א.