שולחן ערוך אבן העזר קעה ב

שנים מהאחים נשואים לשתי אחיות, ומתו שניהם, ולא נודע איזה מהם מת ראשון, הואיל ואי אפשר ליבם שתיהן, והרי זיקה נפלה על שתיהן -- חולצות ולא מתיבמות.

ואפילו היתה אחת מהם אסורה על היבם משום שניה או מחייבי עשה או מחייבי לאוין, הרי אלו חולצות ולא מתיבמות.

אבל אם היתה אחת מהם ערוה עליו, הרי אחותה מותרת לו, רצה חולץ רצה מיבם, שהרי לא נפלה זיקתו על שתיהן, שאין זיקה על הערוה:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(ד) ולא נודע איזה מהם מת ראשון וכו': כתב המגיד בזה ג"כ אם קדמו וכנסו מוציאין מידם ותימא דהא בש"ס מבואר משני אין מוציאין די"ל הראשון ייבם השניה והשני הראשונה מייבם והוי יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה וכן קשה בסמוך מ"ש ומתו הנשואין האחיות או בזא"ז וכו' מוציאים אותם מהם דהא לפי הסוגיא משמע דקי"ל א"א לצמצם א"כ באמת לא מתו בפעם אחת אלא א' ולא נודע איזה מת ראשון א"כ אין מוציאין משני ואנן קי"ל אי אפשר לצמצם עיין בהרא"ש פ"ב דבכורות וכמ"ש ביורה דעה שי"ח מסוגיא זו משמע אם בא אחד וייבם לשניה מותרת הראשונה לשני דהוי יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה לכן אין מוציאין משני אף בספק משום די"ל הראשון כנס השני' והוא הראשונה מכ"ש אם הראשון ייבם השניה בודאי מיהו כל הפוסקים כתבו ואם חלץ לשניה הותרה הראשונה משמע אבל בייבם את השניה לא הותרה הראשונה, ודוקא בדיעבד אין מוציאין משני אבל לא הותרה הראשונ' לכתחלה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}