שולחן ערוך אבן העזר קעג יב

אשת אחיו שלא היה בעולמו, הרי היא אשת אח שלא במקום מצוה, ופוטרת צרתה. כיצד, ראובן שמת, ונפלה אשתו לפני שמעון אחיו, ואחר כך נולד לוי אחיו, בין שנולד קודם שיבם שמעון אשת ראובן, בין שנולד אחר שיבמה, ומת שמעון, אסורה על לוי לעולם. ואם היה לשמעון אשה אחרת, גם היא פטורה מחליצה ומהיבום, ופוטרת צרתה וצרת צרתה עד סוף העולם, כדין צרת ערוה. ואם מת שמעון, אפילו קדם שעשה בה מאמר, אשת שמעון חולצת ולא מתיבמת, משום דכיון דקימא לן יש זיקה, אפילו לא עשה מאמר הוה לה כצרת אשת אחיו שלא היה בעולמו:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(יד) אשת אחיו שלא היה בעולמו: דכתיב כי ישבו אחים יחדיו שהית' להם ישיבה אחת בעולם א"כ אם לא היה להם ישיבה אחת בעולם לא שריא רחמנא והיא מחייבי' כריתות עליו לכן אפי' צרתה אסורה ופטורה מחליצ' ויבום אף על גב דנפלה השתא מאח שהי' לו ישיבה אחת בעולם עמו מ"מ אסור' לו מחמת אחיו הראשון:

(טו) הוה לי' כצרת א"א שלא היה בעולמו: וכן הוא במתני' רפ"ב וא"ל למה לא תני טעם משום דהיא צרת בעלת זיקת שני יבמין משום כיון מצד ראובן בעלה הראשון אין לה זיקה עליו שהיא א"א שלא היה בעולמו, א"כ משום זיקת שני יבמין אינה אסורה אלא מדרבנן ומשום צרת א"א שלא הי' בעולמו אסור מדאורייתא ועיין בש"ג רפ"ב כתב הא דקי"ל יש זיקה היינו מדברי סופרים יש זיקה, ועיין בש"ס דף כ"ז ע"ב ובתוס' שם מ"ש בשם ר"ת ועיין סוף סימן קע"ד כתבתי אי לא עביד מאמר אינה אסורה משום צרת שני זיקות:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}