שולחן ערוך אבן העזר קסז ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

בן ט' שנים ויום אחד שבא על יבמתו, אינו יכול לפטרה בגט, עד שיגדיל ויבא עליה אחר כך. ואם לא בא עליה אחר כך, ובא להוציאה, צריכה גט וחליצה. ואם בא עליה כשהוא קטן, ומת קודם שהגדיל, או מת אחר שהגדיל אבל לא בא עליה משהגדיל, חולצת ולא מתיבמת. ואם משהגדיל נשא אחרת, ולא בא על היבמה משהגדיל, שתיהן חולצות ולא מתיבמות:

מפרשים

 

(ב) חולצת ולא מתייבמת:    הטעם מבואר בש"ס כיון דביאת קטן כמאמר אם כן עדיין נשאר עליה זיקה הראשונה והוי אשת ב' מתים ואסורה מדרבנן, גם צרתה אסור ליבם מדרבנן דאי מייבם הצרה וחולץ לזו יאמרו ב' יבמות מבית א' מקצתו בנוי ומקצתו חלוץ, לכן חולץ תרווייהו והכל מדרבנן, כי הדרוש ולא אשת ב' מתים אינו אלא אסמכתא ועיין תוס' פ' ד"א דף ל"ב וברמב"ם ספ"ו ומזה סתירה נמי למ"ש ב"ח בסימן קס"א דאיכא א"ד לחלוץ ב' יבמות מבית א' א"כ איך חולץ כאן לשתיהן הא יש לחוש שיאמרו ב' יבמות מבית אחד חולצין לתרוייהו כמה דחיישינן שמא יאמרו מקצתו בנוי ומקצתו חלוץ:
 

חולצת ולא מתיבמת לפי שגם זיקה ראשונה עדיין עלי' כיון שלא בא עלי' היבם הראשון אחר שהגדיל וחלי עלי' גם זיקה השני' וכתיב ומת א' מהם מי שעל' זיקת יבם אחד ולא זיקת ב' יבמין:

שתיהן חולצות ולא מתיבמות מפני שעשו ביאת בן ט' כמאמר בגדול לדחו' אשתו גמורה מיבום כיון שהיא צרת של יבמ' זו שיש עליו זיקת ב' יבמין:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש