שולחן ערוך אבן העזר קסד ז


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

ילדה ולד של קימא לאחר ששה חדשים משנתיבמה, הרי זה הולד ספק אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון. לפיכך, יוציא בגט, והולד כשר. ואם בא עליה אחר שילדה, ונתעברה וילדה, אותו ולד ספק ממזר:

מפרשים

בית שמואל

(יא) שלא נודע אם כלו חדשיו:    בריש סימן קנ"ו כתבתי אפילו ודאי בן ח' וגמרו הסימנים הוי ולד מדאורייתא וכן כתב הנ"י אם הוא בן ח' וגמרו סימנים בזה פליגי רבנן ורשב"ג ובאשת כהן סמכי' על רבנן ומותרת לו והובא בד"מ בפשיטות מיהו תוספות פרק הערל דף פ' כתבו דרבנן פליגי בסתם ולדות ובבן ח', ובסתם ס"ל לקולא אפילו תוך ל' יום הוי ולד מעליא ובן ח' ס"ל אפילו בן ל' לא הוי ולד, ולא מצינו בש"ס דגמרו סימנים עדיף משהה ל' יום אם כן אין לנו לסמוך על רבנן, גם מנ"ל לרבנן מהני גמרו, גם לרשב"ג לא נשמע גמרו אלא ל' יום מהני, ולרבנן יש לומר אפילו גמרו ושהה ל' יום לא מהני עד עשרים שנה כמ"ש בתוספות שם אליבא דרב אבהו וכן הוא להדיא בתשובת ריב"ש סי' תמ"ו וכתב שם דיש בזה ג' מחלוקות כשהוא בודאי בן ח' לרבנן לא מהני אף שהה ואף גמרו לרשב"ג מהני שהה אפילו לא גמרו א"כ לשניהם אם נשאת לכהן צריכה חליצה דאין לנו לסמוך דהא איירי כאן דמת תוך ל' יום אלא שכתב שם לרבי מהני גמרו, וצ"ע אם יש לומר דסמכינן על פירוש הנ"י ואליבא דרבנן, ושאר חילוקי ודינא אימת הוא ולד מעליא עיין סימן קנ"ו מ"ש:

(יב) ספק דבריהם:    אף ע"ג דהשתא נשארה תחת בעלה בספק יבמה דאורייתא ואם היתה חולצת ונשארת תחת בעלה היתה עומדת בספק חליצה דרבנן מ"מ הא עדיפא טפי דאי חלצה אמרי קמו רבנן בולד דנפל הוי ולהכי אצריכוה חליצה הרא"ש:

(יג) ה"ז חולצת:    כ"כ הרמב"ם ספ"ב ולא כש"ג פרק החולץ דפסק דא"צ חליצה מאחר דהיתה מותרת לכהן בלא חליצה:

ט"ז

באר היטב

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש