שולחן ערוך אבן העזר קנה יד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אין שתי שערות סימן גדלות אלא אם כן באו מי"ב שנה ואילך, אבל אם באו קודם לכן, אפילו תוך שנת שנים עשר, חשיבי כשומא, ואינה נחשבת גדולה על ידם, אלא אם כן הביאה אחרות אחר שנים עשר שנה.

ויש אומרים שאם הביאה שערות ביום אחרון של שנת שנים עשר חשובה גדולה (טור בשם ר"ת וכ"כ הרא"ש).

ומיהו, כשמוצאים לה שערות אחר הזמן, מחזיקין אותה כגדולה אפילו לחליצה, ולא חישינן שמא באו קודם הזמן. ויש אומרים שאם נראו בה ב' שערות קודם שתים עשרה שנה, ועודם עליה אחר שתים עשרה שנה, אף על פי שלא הביאה שערות אחר שתים עשרה שנה, חשובה כגדולה למיאון, ואף על פי כן חשובה כקטנה לחליצה. ספק אם הגיעה לשנים עשר שנים או לא, אזלינן לחומרא (בתשובת רשב"א אלף רי"ו):

מפרשים

 

בית שמואל

(כ) ביום אחרון:    בתו' מבואר דוקא כשהוא יום אחרון יב"ש ויום א' אז באותו יום אחר יב"ש שלימות בתחלת היום חשובה גדולה ומ"ש בהג"ה יום אחרון של יב"ש כ' לא כתוספות אלא כדעת הרא"ש והטור שכתבו כן וצריך ישוב דהא יב"ש היא קטנה למה מהני ביום אחרון וכל היכא דתני ויום א' היינו מ"ע ל"ע היינו יום אחר השנים כגון הכא יום שאחר יב"ש, ובאותו יום אין נשים נאמנות לבדוק ולומר שהיא גדולה לענין חליצה, והיינו תוך הפרק שאמר ר' יהודה שאין השנים בודקת /הנשים בודקות/ והלכתא כר"י בזה לפר"ת דאיירי ביום אחרון כמ"ש בתוספות והרא"ש:

(כא) וי"א שאם נראו בה וכו':    עיין שכ"כ הב"י וכן בד"מ בשם רש"י ותוספות על הסוגי' שם דאי משתכחי לאחר הפרק שומא נינהו ופירש"י ולא תחלוץ וכתב תוספות הדין עמו דליכ' לפרושי שומא נינהו ותמאן דהא קתני סיפא דאינם נאמנות לומר קטנה היא ותמאן, והבין הב"י אפילו אם נודע ע"פ עדים כשרים דהני שערות הם מ"מ לא תמאן וחיישי' לחומר' ואנ"ל כיון דקי"ל שומא נינהו למה לא תמאן כשלא בעיל אחר יב"ש אלא כוונת תוספות דאם נשים בדקו אותה קודם הפרק ואמרו דיש לה שערות ואחר הפרק נמצא בה שערות לא סמכינן על הנשי' דהני שערות היו בה קודם הפרק ושומא נינהו דא"כ אתי' קולא מהן ואינם נאמנות לקולא אלא אין ממאנת ואין חולצת מאחר נשים אומרי' דהיו בה שערות קודם הפקר והיינו לחומר' נאמנין ולא לקול' וכן כתב בש"ג עיין דף תמ"א עמוד א' אבל בוודאי נבדקת על פי אנשי' וראו בה שערות קודם הפרק ואחר הפרק נמצ' בה הני שערות יכולה למאן דאינו אלא שומא כמ"ש ברמב"ם וטור וליכ' פלוגת' בזה:

(כב) אזלינן לחומר':    משמע אפילו לא בעיל השת' אזלינן לחומר' אף על גב בספק אם נשרו ולא בעיל אחר יב"ש אזלינן לקול' הטעם בשלמ' בספק הנ"ל אם נשרו מאחר דליכ' שערות יותר מסתב' דלא היו כלל שערות מדהשת' ליכ' שערות אף על גב בבעיל מחמירינן מחמת שהוא ספק א"ד מ"מ בספק דרבנן הסבר' מסייע לקולא משא"כ בספק אם הוא יב"ש ליכ' סברא לסייע ומה שמציין על דין זה תשו' רשב"א טעות הוא אלא המגיד כ"כ ובתשובת רשב"א סימן אלף רי"ו כתב אפילו אם יש ספק ספיקא שמא לא הגיע ליב"ש ושמא לא נשרו יש להחמיר וי"ל המגיד לא פליג ארשב"א אלא המגיד איירי אפילו שלא בעיל השת' כמ"ש והרשב"א איירי כשבעיל והא דמחמיר הרשב"א אף על גב בס"ס מקילין אפילו באיסור דאוריי' צ"ל משום דהוי הכל ספק א' אם היא גדולה או קטנה וכן ראיתי בתשו' הרב ר' בצלאל סי' כ' בתשו' רש"ך ס"א סי' כ"ג פסק בזה להקל ועיין תשו' מהרי"ט ועיין תשו' שער אפרים סי' קי"ב:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש