שולחן ערוך אבן העזר קמו ב

הלכה והניחתו בצדי רשות הרבים, ונגנב או אבד לאחר שלשים יום, הרי זו מגורשת, הואיל והיה הגט קיים ביום שמתגרשת בו, ויחדה אותו במקום שאינו רשות הרבים, שצדי רשות הרבים אינם כרשות הרבים. וכן אם תלה הגרושין במעשה, דינו כדין מגרש אחר זמן. כיצד, כגון שאמר לאשה: הרי זה גטך ולא תתגרשי בו עד שתתני לי מאתים זוז, הרי זו מתגרשת אחר שתתן, ואינו צריך לכפל התנאי ולא לשאר משפטי התנאים, שהרי לא גרש על תנאי, אלא עדין לא גרש זה, אלא תלה הגרושין בעשיה כך וכך ואחר כך תתגרש. ומה בין מגרש על תנאי, לזה שקבע זמן לגרושין או תלאן במעשה, שהמגרש על תנאי יש שם גרושין, ואינם גומרים עד שיתקים התנאי; לפיכך, כשיתקים התנאי, נתגרשה, אם היה הגט קיים, אף על פי שאינה ברשותה, ואינה צריכה לחזר ולטלו או להיותה ברשותה אחר שנתקים התנאי, שהרי הגיע לידה תחלה בתורת גרושין. אבל התולה הגרושין בזמן או במעשה, לא הגיע לידה בתורת גרושין אלא בתורת פקדון עד הזמן שקבע או עד שתעשה המעשה; לפיכך, כשהגיע הזמן צריך להיות הגט ברשותה, או תחזר ותטלנו, או יהיה במקום שיחדה אותו בו אף על פי שאינו רשותה, כמו שבארנו, ואחר כך תתגרש בו. ואם נשאת קדם הזמן שקבע, או קדם שתעשה המעשה שתלה בו הגרושין, תצא והולד ממנו ממזר, שעדין היא אשת איש גמורה ואין כאן שם גרושין:

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ה"ז מגורשת הר"ן הקשה דכאן כתב הרמב"ם דבלא מעכשיו היא מגורשת ובה' מכיר' בתב האומר משוך פרה ולא תקנה ער אחר ל' יום דלא קנה אא"כ אומר לו גם כן מעכשיו ובדברי הרב המגיד יש תירוץ ע"ז דבפרה בלא מעכשיו לא קנה כיון דכבר כלתה המשיכה קודם שמגיע הזמן אבל גבי גט הכתב קיים עדיין בשע' שיש לה להתגרש והוא במקום קנייה דצידי ר"ה וכן אגם לאו כר"ה הם ע"כ מגורשת אפילו לא אמר מעכשיו ויש להקשות כיון דכאן לא הוה עליה שם גרושה כלל קודם הזמן כמו שזכרנו בסמוך א"כ בשע' שמגיע הזמן ה"ל כטלי מע"ג קרקע דהא אין שם נתינה וי"ל דמ"מ כיון שבא על כל פנים מידו לידי' קודם הזמן חשבינן אותה נתינה כאלו הוא אחר שהגיע זמן:

באר היטב

עריכה

(א) ברשותה: ואם ליתא ברשותה הוי ספק גט ב"ש.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}