שולחן ערוך אבן העזר קמד ג

הרי זה גטך מעכשו, אם לא באתי מכאן עד שנים עשר חדש, ומת בתוך שנים עשר חדש הרי זו מגורשת. אבל אם יש לה יבם, לא תנשא בלא חליצה עד שיעברו שנים עשר חדש; ואם נשאת, לא תצא:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(ה) לא תנשא: היינו הבעי' בש"ס ולא אפשט ולדעת תוס' והרא"ש הטעם משום דגזרי' מת אטו לא מת והרמב"ם למד מכאן כל זמן שלא נתבטל התנאי בפועל צריכה חליצה כמ"ש בסי' קמ"ג בתנאי אם תתן לי ולא קבע זמן וי"ל גם להרמב"ם אם נשאת לא תצא אלא ממ"ש הטור בסי' קמ"ג סעיף י"ב שם בדין הנ"ל בשם הרמב"ם דס"ל דהיא ספק מגורשת משמע אם נשאת תצא וכן י"ל להטעם שכתב הר"ן דבעי' זו דהא לא חייש אלא לגרש דוקא אחר יב"ח נראה אם נשאת תצא דהוי ספק א"ד משא"כ לטעם שכתבו תוס' והרא"ש משום גזירה דרבנן מת אטו לא מת מ"ה לא תצא:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

אבל אם יש לה יבם כו' דבעיא היא בגמרא אי נימא כיון שמת ודאי לא יבא אחר יב"ח וכתבו התו' דשמא יש לגזור מת אטו לא מת כי אין העולם יודעין שמת ויתמהו על שמתירין לה נשא אבל אחר יב"ח הכל יודעין שנתקיים התנאי עכ"ל עיין סי' קמ"ג סעי' ג' סק"ח שיש לחלק בין הך להתם דאמר תתן לי ר' זוז ובין (אחר ל' יום) צ"ל (ולא קבעו לו זמן) כמו שזכרתי שם א"נ ע"פ התו' כאן דטוב להמתין עד אחר יב"ח דאז לאו הוה חשש כלל בפני העול' משא"כ לעיל באין זמנו קבוע לנתינת ר' זוז אין לגזור אטו לא מת דשם אין תמהון בעיני העולם דמי יודע אם נתנה לו או לא ואדרבה הכל יאמרו כיון שניס' ודאי קיימה התנאי ונתנ' לו בחייו הר' זוז ובדריש' הטריח לחלק בזה ולע"ד הוא ללא צורך כלל:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}