שולחן ערוך אבן העזר קמד א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אמר לה: הרי זה גטך אם לא אבא בתוך שלשים יום, או שאמר: על מנת שלא אבא בתוך ל' יום, והיה בא בדרך בתוך ל' יום, וחלה או עכבו נהר ולא בא עד אחר ל' יום, הרי זה גט, אפילו עומד וצווח: הריני אנוס, שאין אונס בגטין. ואף על פי שגלה דעתו שאין רצונו לגרש, כיון שלא התנה חוץ מאם יקראני אונס. אבל אונס דלא שכיח כלל, כגון אכלו ארי או הכישו נחש או נפל הבית עליו, לא אסיק אדעתה להתנות עליו, ומבטל הגט והיא זקוקה ליבם.

ושביה, הוי אונס דשכיח, ואינו מבטל הגט מדלא התנה (מרדכי פרק מי שאחזו):

מפרשים

 

בית שמואל

(א) ה"ז גיטיך:    אף על גב אונס מהני בכל התורה כאן בגט תקנו חז"ל דאין אונס בגיטין משום צניעות ומשום פריצות וכל המקדש ע"ד דרבנן הוא מקדש ואפקוה חז"ל הקידושין כן איתא בש"ס ותנאי שמתנ' הוא לטובתו מה שהיא תעשה לא מהני טענות אונס כי הוא לא התרצ' ליתן הגט כי אם בתנאי שתעשה את זאת, ונראה אחר תקנות ר"ג דאין מגרשי' בעל כרחה והיא התנה מה שהוא יעשה לא מהני טענות אונס אפי' אונס דלא שכיח כלל מטעם הנ"ל ועיין תשו' הרא"ש כלל מ"ה ועיין ב"ח ועיין סי' מ"ב:

(ב) דלא שכיח כלל:    משמע דאין חילוק בין אונס בידי שמים לבין אונס בידי אדם וכל שהוא אונס דלא שכיח בטל הגט ולא כדע' המקצעות דמחלק בין אונסי' הנ"ל:

(ג) ושביה הוי אונס דשכיח:    כלומר אונס דשכיח ולא שכיח הוא לכן בגיטין לא הוי אונס אבל בממון הוי אונס כמ"ש בחושן המשפט סי' קע"ו וכ"כ ב"מ: 

ט"ז - טורי זהב

ע"מ שלא אבא כו' בס"ס קמ"ג כתבתי דהא יכול לבטל ויהיה גט מיד וכן כל מידי דתליא בדידיה לדעת הרא"ש וכ' בטור אם לא בא נתקיים הגט למפרע זה קאי על ע"מ אף בלא ע"מ הוה גט מאותה שעה כדלעיל סי' קמ"ג:

שאין אונס בגיטין פי' שאין אונס מבטל את הגיטין ואין האונס מבטל הגט אלא אמרי' דגמר ומגרש לא יזיקו לו האונס:

שאין אונס בגיטין אע"פ שבכ"מ יש טענת אונס מ"מ הפקיעו חכמים את הקידושין ותקנו שלא יהיה הגט בטל משו' תקנת פריצות וצניעות כדאיתא דיש כתובו' וכ' בטור וכן אם אמר הרי זה גיטך ע"מ שאם לא אפייס אותך שתתרצי בתוך ל' יום יהא גט ופייס' ולא נתרצי' הוה גט אע"פ שהו' אנוס שהרי פייס' בהרב' פיוסין ולא נתרצי' ואפש' שתתרצ' אם היה לו ממון הרבה והוא אנוס שאין לו אפ"ה אין אונס בגט עכ"ל מ"ש דין זה בע"מ הוא לאו דוקא דמאי שנא מבבא דלפני זה דאין חילוק בין אם לא אבא או ע"מ שלא אבא ה"נ כן הוא וחד מינייהו נקט וברש"י דף ל' איתא בלשון זה מעכשיו אמסור לה גט ע"ת זה אי לא אפייסה וגם אם לא אתינא עד תלתין יומין כו' לא פירש כלום נראה דלא אתי לאפוקי אם לא מעכשיו או ע"מ כדין זה דפיוס דמאי שנא אלא שרש"י נתכוין על המסיר' שהיא עכשיו ונזכר שלא נטע' לפרש שלא מסר הגט עכשיו אלא דה"ק אם לא אבא תוך ל' או אמסו' לה גט זה דלמה לו להקדים הפורענות כיון שיהיה אחר כך בביתו לזה כתב דמעכשיו אמסר ע"ת אבל גבי ל' יום לא שייך למימר כן דהא אחר ל' לא יהיה בביתו עמה ומו"ח ז"ל כתב דדין זה מדבר במעכשיו או בע"מ ולא ידענו טעמו כלל ומ"ש הטור והוא אונס שאין לו לא תידוק מיניה הא אם יש לו ממון הרבה ויהיב לה ולא נתפייס' דלא הוה גט דזה ודאי אינו דא"כ אין לנו לידע איזה סך מקרי ממון הרבה ובגמרא נקט תרקבי דדינרא והוא דרך גוזמא כלומר אעפ"י שנותן לה סך גדול יש לומר אלו היה סך יותר גדול שמא היתה מתפייס והוא אונס במה שאין לו אותו סך ואין אונס בגט ומו"ח ז"ל דקדק לחלק דאי יהיב לה סך גדול ולא נתפייס לא הוה גט ולא דק ובב"י כתוב פשוט למ"ד יש אונס הוא ט"ס וצ"ל אין אונס כדאיתא להדיא בגמרא:

לא אסיק אדעתי' להתנות בתו' בפ' מי שאחזו (גיטין דף ע"ג) אומר ר"י דאיכא ג' מיני אונס דאונ' השכיח לגמרי לכ"ע אין אונס דלא שכיח כלל יש אונס אפי' בגיטין ובשכיח ולא שכיח פליגי תרי לישנא וקי"ל דאין אונס עכ"ל ונ"ל דבאותו דבלא שכיח כלל אפי' אם אמר כפירו' אפילו אם יהיה אונס להוי גיטא מ"מ מבטל הגט כדאיתא בפ' מי שאחזו שם ההוא גברא דזבין ארעא וקיבל עליה כל אונס דאתי לידו לסוף אפיקו בה נהרא פירש"י שצוה המלך שיעבירו הנהר משם ואמרו שם דפטור דלא אסיק אדעתיה על אונס כזה דלא שכיח ואע"ג דכת' כאן דלא אסיק אדעתיה להתנות משמע אי אתנו אזלינן בתר תנאי' הא ל"ק דכאן מסתמא אין האונס מבטל (הגט) מדלא התנה דאם יהיה אונס לא יהיה גט ובזה אמרו דלא היה צריך (להתנות) על ביטול הגט בזה כיון דלא שכיח ממילא אם ישנה כאן המקבל' עליו אונס גם בזה מבטל האונס דלא שכיה בזה:


דברי המגיה ר"ל אם לא התנה כלל או התנה סתם אפי' יהיה אונס להוי גט שניהם שוין בזה דאמרינן דלא אסיק אדעתיה אאונס דלא שכיח כלל דהרי גם בלא התנה אין האונס מבטל הגט כמו בהתנה שלא יבטל האונס הגט ואע"פ כן אמרינן באונס דלא שכיח דמבטל הגט משום דלא אסיק אדעתיה ה"ה נמי בהתנה אפי' יהיה אונס להוי גיטא נמי אמרי' לא אסיק אדעתי' על אונסא דלא שכיח עכד"ה): וקשה דכאן מדמינן עכבו נהר לחלה דהוה שכיח ולא שכיח ובח"מ סימן רכ"ה כתב אבל אם נפסק הנהר או שחזר הנהר לעבור בתוכה ונעשית בריכה דבזה לא שכיח' וצריך לחלק דכאן מיירי שקצת רגיל להיות כן אבל שם מיירי שלא שכיח כלל ומ"ה פירש"י שצוה המלך להעביר המים משם כלומר שהיה דבר שאינו מצוי:

ושביה הוה אונס דשכיח ואינה מבטל הגט מדלא התנה הג"ה זו אין מקום לישבה חדא מצד רמ"א עצמו שכתב בח"ה סי' קע"ו סי' מ"ט וכן מי ששלח אחר חבירו וקיבל עליו לפדותו מכל הפסד ונתפס בדרך אפ"ה פטור לפדותו דאונסא דלא שכיח הוא. שנית מצד המקור של הג"ה זו שהיא מן המרדכי פי' מי שאחזו כתב שם וז"ל ובאונס דלא שכיח כגון אכלו ארי' או נשכו נחש יש טענת אונס דליכא למגזר משום צניעות כיון דלא שכיח כלל לא גזרו ביה ובריש פ' השואל אמרינן בשלמא שבורה ומתה דכתיב וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת אלא שבויה בשואל מנלן דחייב וכ"ת דנילף משבורה ומתה מה לי שבורה ומתה שכן אונס' דסליק אדעתא הוא פירש"י ע"מ כן שייליה מדלא אתני ע"מ שלא אתחייב בשבורה ומתה תאמר בשבוי' דלא סלקא דעתיה לאתנויי עכ"ל הרי תלמוד ערוך דלא שכיח ולא שייך מדלא אתני בזה וכ"ז דלא כהג"ה זו ואנו אין לנו אלא כתלמוד ערוך הנ"ל דאונס דלא שכיח הוא ומבטל הגט וכי ניים ושכיב כתב הרב להג"ה זו כנלע"ד: 

באר היטב

(א) בגיטין:    ותנאי שמתנה הוא לטובתו מה שהיא תעשה לא מהני טענות אונס כי הוא לא התרצה ליתן הגט כ"א בתנאי שתעשה את זאת. וה"ה אחר תקנות ר"ג דאין מגרשין בע"כ והיא (התנה) [התנתה] מה שהוא יעשה לא מהני טענות אונס אפילו אונס לא שכיח כלל מטעם הנ"ל ב"ש. הראנ"ח היה מהסס בגט הניתן ע"מ שלא לומר אם לא אבא בתוך זמן פלוני יהא גט שהיה חושש דילמא בתוך באמצע קאמר המתנה מהיום עד יום פלוני יש להסתפק אם אותו יום בכלל מהרי"ט: המתנה מכאן ועד יב"ח או מכאן ועד למ"ד יום יש להסתפק ליום אחרון אי עד ועד בכלל או לא מהרי"ט. וכתב הכנה"ג דף קמ"ה ע"א מאחר דיש לגמגם בין בלשון תוך בין בלשון מהיום בין בלשון מכאן ועד יום פלוני טוב לעשות התנאי בזה הלשון אם לא אתראה בפני שני עדים לפנים מחומת עיר פלונית ביום פלוני וכ"כ הראנ"ח.

(ב) כלל:    ואין חילוק בין אונס בידי שמים לבין אונס בידי אדם וכל שהוא אונס דלא שכיח בטל הגט ב"ש.

(ג) דשכיח:    כלומר דשכיח ולא שכיח. לכן בגיטין לא הוי אונס. אבל בממון הוי אונס ח"מ ב"ש עיין כנה"ג קע"ז ע"א. וב"ה בסימן נ' כתב דט"ס הוא וצ"ל ושביה הוי אונס דלא שכיח ומבטל הגט ואפי' לא התנה ע"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש