שולחן ערוך אבן העזר קמא לו


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

נתן הגט לשליח ואמר לו: הולך גט זה לאשתי, אמר לו השליח: איני מכירה, אמר לו הבעל: תנהו לפלוני שהוא מכירה ויתנהו לה; הראשון לא נעשה שליח לגרושין רק להוליך הגט לאותו פלוני, ולא יכול לשלחו לו על ידי שליח (טור), ואותו פלוני הוא שליח לגרושין ונותנו לה, או משלחו ביד אחר אם חלה או נאנס. ואם נתן לה הגט, הראשון או שלוחו, הרי זה ספק מגורשת.

הגה: השולח גט לאשתו ואין השליח מכירה, יתנהו לה על פי שנים שזאת אשתו (טור):

מפרשים

 

בית שמואל

(מט) איני מכירה:    ואם אמר לשנים כתבו הגט ותנו לפלוני שלוחי או שאמר להם כתבו גט ותנו לפלוני שלוחי ויוליך לה מבעיי' בש"ס ופי' הרי"ף הסוגי' איירי לענין אם שנים אלו יכולים להיות שלוחים למסור הגט לידה, ושאר מפרשים פירשו לענין אם נאבד הגט מיד השליח יכולים לכתוב גט אחר כמ"ש בסי' קכ"ג וא"ל לשיטות הרי"ף דס"ל לענין אם שנים אלו יכולים למסור לה הגט דלא אפשט בעיי' זו וכאן פליגי בש"ס אם הראשון יכול למסור הגט, וי"ל שאני הכא דאמר בפי' דאין מכיר אות', והרמב"ם כתב פ"ט דין ל"א אם אמר תן לפלוני והוא יוליך לה אם הוליך בעצמו אינו גט וכתב עוד שם דין ל"ט הדין דכאן אם אמר הראשון איני מכיר' ופי' המגיד מ"ש הרמב"ם אם אמר תן לפלוני ויוליך לה אינו גט למד מדין דכאן וצ"ל דלא ס"ל החילוק זה ולרמב"ם גם כאן אם הראשון מסר הגט לה אינו גט ומ"ש ואם נתן הראשון ה"ז ספק מגורשת כ"כ הרשב"א אבל הרמב"ם ס"ל שני דינים הללו שוין ובשניהם אם מסר הראשון אינו גט אבל הבעיי' בש"ס אם אמר תן לשלוחי ויוליך לה ס"ל דאיירי לענין אם נאבד הגט כדעת כל המפרשים לא כשיטות הרי"ף כמ"ש בסי' קכ"ו:

(נ) יתנהו לה ע"פ שנים:    אף על גב סומא א"י ליתן ע"פ שנים שאני סומא דא"י לראות, תוספות:
 

באר היטב

(כח) שזאת אשתו:    בעל ת"ה סי' (רל"ה) [רל"ח] חוכך להחמיר בזה דלא סגי קרוב או פסול והר"ם מטראני ח"ב סי' קי"ט כתב דבעד א' לא סגי אלא צריך שני עדים. וכ"כ הראנ"ח ח"א סי' פ"ט ועיין כנה"ג קס"ד ע"א.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש