שולחן ערוך אבן העזר קמא יג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

יש מי שאומר, ששליח הולכה ושליח הובאה אין צריך לעשותו בעדים, ויש מי שחולק.

הגה: כפל דברים הן בכאן, כי בבא זו נתבאר סעיף י"א. ויש מחלקת בדין זה בדרך אחר, דיש אומרים דשליח הולכה אם מסר לה הגט בינו לבינה, ואי אפשר לחזר ולתנו לה בפני שנים, דמגורשת מאחר שהגט יוצא מתחת ידה בחותמיו (טור בשם הרמב"ם). ויש אומרים דפסול (טור בשם הגאונים). מיהו, אם הגט מקוים בחותמיו, מתחת ידה, אינה צריכה שתביא עדי מסירה בפנינו, רק שאומרת שקבלה אותו בפני שנים כראוי (טור). והוא הדין בשליח קבלה מן הבעל:

מפרשים

 

(יח) וא"א לחזור וכו':    כן כתב הרמב"ם אף על גב בעלמא ס"ל ע"ח כרתי ואין צריך ליטול ממנה וליתן לה מכל מקום כשניתן על ידי שליח ס"ל דצריך ליטול ממנה אם אפשר ועיין במגיד פ"ו ועיין סימן קל"ג:
 

כפל דברים הם בכאן כו' זה ודאי שסעיף זה נכלל במ"ש בסעיף י"א אלא שמ"מ יש כאן ב' פלוגתו' האחת אם שייך דבר שבערוה לענין מנוי השליחות דלרמב"ם אין שייך זה אלא בנתינה לאשה ולהטור הוה זה כמו הנתינה ממש ואפי' שניהם מודים במינוי השליחות לא סגי ומחלוקת השניה אי בודאי לא היו עדי מסירה בשעת נתינה לאשה מהשליח די בעדי חתימה והוא דעת הרמב"ם והי"א דפסול הוא דעת ר"ת והרא"ש כמ"ש הטור סימן קל"ג לענין הבעל עצמו ושליח הולכ' פירושו שהבעל עושה אותו שליח להולכה ושליח הובאה שהאשה אומרת לו הבא לי גיטי כדלעיל סימן ק"מ:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש