שולחן ערוך אבן העזר קלא ז

לפיכך צריך לזהר, כשהבעל מצוה לסופר לכתב, שיאמר בפני עדים שיחתמו על הגט: כתב גט לשם פלונית אשתי. וכן יאמר הסופר בפיו כשמתחיל לכתב, שכותבו לשם פלונית אשת פלוני ולשמו של פלוני.

הגה: ויאמר כן בפני עדים החותמים על הגט, ויכתבנו אחר כך בקביעות ולא בסרוגין, כדי שיכתבו לשמו ולשמה כמו שהתחיל (בסדר גטין). ומיהו, בדיעבד אם כתבו בסרוגין, כשר (ד"ע). יש אומרים תקון הקלף וחתיכת הקולמוס, וכל שכן השרטוט, צריך הכל להיות לשמם (מ"כ בתקון), ומיהו, אם עשה אלו הדברים שלא לשמם, אינו פסול:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(ח) וכן יאמר הסופר בפיו: דגט לענין כמה דברי' ילפינן מתפילין וס"ת דצריך הסופר לומר בפיו ולא מהני מחשבה ועיין באורח חיים סימן ל"ב ומשמע דיש עיכוב בזה אפילו בדיעבד גם כשהבעל כותב בעצמו צריך שיאמר בפיו שכותב לשמה סמ"ג:

באר היטב

עריכה

(ב) בפיו: וה"ה כשהבעל כותב בעצמו צריך שיאמר בפיו שכותב לשמה סמ"ג.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}