שולחן ערוך אבן העזר קכה יב
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קכה · יב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
נוהגין לעשות שיטה שלש עשרה וחולקים אותה לשתים, שבה חותמים העדים זה תחת זה.
- הגה: ומשרטטין אותן שתי שורות קטנות גם כן. וישרטט הכל קודם שיתחיל לכתוב הגט. גם ישרטט מן הצדדין, ויהיו שורות הגט שוות, לא אחת ארוכה ואחת קצרה. ואם לא שרטט כלל, כשר. והוא הדין אם הוסיף או פחת משנים עשר שיטין (כ"ז גם בסדר גיטין גם במרדכי ריש גיטין). יש אומרים דאין להכשירן כי אם במקום עיגון שבא מארץ רחוקה ואין שיירות מצויות. ונראה לי, דהוא הדין לענין שרטוט. וצריך לשרטט מבחוץ שלא במקום הכתב (בבית יוסף בשם הקונטרס ובסדר גיטין). ויכתוב לצד הבשר ולא בצד שער; ואם כתב במקום שער, יש פוסלין אותו (מהרי"ל). ולי נראה, דבמקום עיגון אין להחמיר. וכשהסופר כותב, לכתחלה יזהר שלא יגע בשרטוט שבצדדין. ונוהגין לכתחלה להניח גליון מן הצדדין כחצי אצבע, ולמעלה כאצבע (סדר גיטין), ולמטה כדי תפיסת יד (מהרי"ל) ויותר (דעת עצמו):
מפרשים
(טז) וישרטט הכל קודם שיתחיל לכתוב הגט: הטעם שלא יפסיק השרטוט בין כתיבה לנתינה והוי כמו קציצ' דילפינן מקרא דלא תפסיק הקציצה בין כתיבה לנתינה וכמו שנתבאר בסי' הקודם:
(יז) ואם כתב במקום שער יש פוסלין: כתב בד"מ וצ"ע דהא גם בס"ת לא נפסל לדעת קצת פוסקים ועוד דהא לא גרע משאר דבר תלוש שנכתב עליו כמו שנתבאר לעיל סי' קכ"ד ולכן נ"ל דאין להחמיר במקום עיגון או בדיעבד עכ"ל:
(יז) שיטה י"ג: כתב בד"מ אותן ב' שורות יהיו רחבים כמו שיטה א' דכל מה שאנו יכולים לקרב העדי' אל הגט אנו מקרבים:
(יח) וישרטט הכל: קודם שיתחיל לכתוב כדי שלא יפסיק בין הכתיבה להנתינה מיהו בדיעבד או במקום הדחק י"ל דאין קפידא דלא דמי להדינים שכתבתי בסימן קכ"ד:
(יט) במקום עיגון: עיין ב"י וד"מ מבואר בכל הני דינים בסימן זה במקום עיגון ועדיין לא נתן הגט או בדיעבד שניתן הגט ואינו במקום עיגון כשר וכן מ"ש בסמוך אם כתב בצד השער במקום עיגון כשר וכן הוא בכל הסימן:
וישרטט הכל קודם כו' שלא יהיה שום מעשה בין כתיבה לנתינה כ"כ בסדר גט וכתב ע"ש שיחתוך הקלף קודם השריטה דכך הוא דרך הספר:
צריך לשרטט מבחוץ וא"ת א"כ אמאי אין משרטטין באבר י"ל דאפ"ה ה"ה נראה מבפנים צבע אבר אבל בברזל או בקנה אינו נראה כשמשרטין בחוץ אלא כשמשרטין בפנים אפי' בברזל יש לחוש שלפעמים נראה לכך התקינו שישרטט מבחוץ ב"י בשם קונטרסים:
במקום שער יש פוסלין הוא מהרי"ל שבא לפניו גט נכתב לצד השער לא מצאתי יד ורגל לפיסול זה דודאי לכתחלה יש לדמותו לס"ת כיון דוכתב לה ספר כריתות כתיב ואע"ג דדרשינן לה לספירת דברים מ"מ גם זה נלמד ממנו כמ"ש התו' דף כ"ז. כ"ז הוא לכתחלה אבל בדעבד ודאי כשר דהא קי"ל אפילו על עלה של זית כותבין אפילו לכתחלה והיאך נפסל כאן דיעבד וכמדומה לי שמהרי"ל אמר כן (מפני) הוראת שעה כי כתב שם לעיל מזה שהיה מזהיר לכתוב על צד הבשר ופעם אחת (היה) נכתב לצד השער ופסל אותו להראות שלא יפה הם עושים שאינם נשמעין לו אבל אין בזה הוראה למעשה לפסול מכח זה ועכ"פ במקום עיגון או חשש עיגון בשום צד אין להחמיר בזה:
(יד) שיטה י"ג: כתב הד"ם אותן ב' שורות יהיו רחבים כמו שיטה אחת דכל מה שאנו יכולים לקרב העדים אל הגט אנו מקרבים.
(טו) קודם: כדי שלא יפסוק בין הכתיבה להנתינה. מיהו בדיעבד או במקום הדחק י"ל דאין קפידא ב"ש ע"ש.
(טז) רחוקה: עיין ב"י וד"מ מבואר בכל הני דינים בסי' זה במקום עיגון ועדיין לא ניתן הגט או בדיעבד שכבר ניתן הגט ואינו במקום עיגון כשר. וכן מ"ש בסמוך אם כתב בצד השער במקום עיגון כשר וכן הוא בכל הסי' ב"ש.