שולחן ערוך אבן העזר קי ב

המוציא שובר על שם האשה שנפרעה מכתובתה -- בזמן שהאשה מודה שנתנתו לבעל -- יחזירנו לו. ואם אינה מודה אלא אומרת: ממני נפל -- לא יתננו לא לאיש ולא לאשה:

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(ה) בזמן שהאשה מודה וכו': וליכא למיחש לקנוניא דכיון דקי"ל כשמואל דהרשות בידה למחול א"כ ליכא חשש קנוניא ועיין ברא"ש פ"ק דמציעא ובתוס' פ' הכותב הובא בב"ח כאן:

(ו) ואם אינה מודה וכו': וממילא הכתובה בחזקתה וטורפת הלקוחו' הואיל ואיתרע השובר בנפילה ומ"מ לא קרעינן השובר דאולי יבואו עדים ויעידו כי השובר טוב ותתרע הכתובה והיה נראה אף שהיא מודה שממנה נפל לא קרעינן לשובר דאולי יביאו הלקוחו' עדים השובר טוב ואפשר כיון שהבעל מודה שממנה נפל והשובר אתרע בנפילה קרעינן לשובר וע"כ אמרו אין הבעל מודה וכו' אבל הבעל מודה יחזיר לאשה דהא אף שלא יחזירו מ"מ היא טורפ' מן הלקוחו' עם הכתובה שבידה:

בית שמואל

עריכה

(ה) בזמן שהאשה מודה: ולא חיישינן שמא מכרה הכתובה לאחר ועשתה קנוני' עם בעלה כיון שיכולה למחול לבעלה מ"ה נאמנת במיגו וא"ל שמא מתיירא למחול דסברא דחייבת לפרוע כל הסך הכתובה כמ"ש בחושן המשפט סי' ס"ו וע' בהרא"ש ובנ"י ושאר פוסקים מה שתירצו בזה וע' סי' ק"ה מ"ש בזה:

(ו) לא יתננו וכו': ממילא הכתובה בחזקתה וטורפת מן הלקוחות אלא לא קרעינן השובר דאולי יבואו עדים ויעידו דהשובר טוב הוא ותתרע הכתובה ואם הבעל מודה דממנה נפל כתב בפי' בסי' זה דאין מחזירין לה דחיישינן לקנוני' דעשאו קנוני' להבריח נכסיו מב"ח וב"ח והש"ך כתבו שם דמחזירין לה וכ"כ בח"מ וע' בסמ"ע סי' ס"ה ודבריו תמוהין:

באר היטב

עריכה

(ג) לאשה: והכתובה בחזקתה וטורפת מן הלקוחות ולא קרעינן השובר דאולי יבואו עדים ויעידו דהשובר טוב הוא. ואם הבעל מודה שממנה נפל יחזיר לאשה ח"מ וכו' הב"ח. והסמ"ע בחושן משפט סי' ס"ה ס"ק נ"ח לא כ"כ. אבל ש"ך שם חולק עליו ע"ש.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}