שולחן ערוך אבן העזר קיד יב
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קיד · יב
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
כל המחיב עצמו מדעתו לזון שלא מתנאי בית דין, אינו חיב במלבוש אלא אם כן פרש: "אזון ואפרנס".
- הגה: ואם כתב לאחד, אם ישא בת פלוני, לתן לו סך מה לצרך פרנסת מזונות, חיב לתן לו אף על פי שמתה הבת, דהרי לא קצב לו זמן המזונות אלא קצב לו סך למזונות ואלו היה רוצה לקח ממנו הסך ביחד היה חיב לתן לו. אך אם כתב לו ולאשתו, אינו יורש חלק אשתו (תשובת הרשב"א סימן תתק"ע):
מפרשים
חלקת מחוקק
(יג) הסך ביחד היה חייב ליתן לו: מלשון זה משמע שנתן לו סך קצוב בעד המזונות ועבר הז"פ ואח"כ מתה אשתו אבל המעיין בגוף התשוב' יראה דהשאלה היתה שקבע לו זמנים לפרעון ומתה האשה תוך אותן זמנים ואפ"ה פסק הרשב"א דצריך לשלם משום דלא קצב לו זמן למזונות שאם כתב אני מתחייב ליתן לכם מאתים דינר לצורך מזונו' ה' שנים ומתה לאחר ג' שנים אין צריך לשלם המזונות רק בעד שלשה שנים וכדאמרי' בירושלמי מתה כבר מתה וכמ"ש לעיל סעיף ה' אבל הוא לא כתב רק ר' דינר לצורך מזונות ואלו היו רוצי' [הזוג] להוציא הר' דינר בפעם א' ביום ראשון מי מיחה בידם ע"כ אף שלא הגיע ז"פ צריך לשלם החוב זה הוא כוונת הרשב"א בתשובה ומ"ש הרשב"א בלשונו ואלו היו רוצים להוציא אותו סך וכו' פי' היינו להוציאם בהוצאה לא להוציא מן המתחייב שהרי לא הגיע הזמן:
(יד) אינו יורש חלק אשתו: אפילו הגיע הזמן בחיי אשתו דה"ל ראוי ואין הבעל יורש בראוי ומלוה של אשתו הוי ראוי וכמו שנתבאר לעיל סי' צ':
בית שמואל
(טז) ואם כתב לא' וכו': בתשובת רשב"א מבואר בוודאי אם מחייב את עצמו לזון אותה איזה זמן ומת תוך הזמן א"צ לשלם המזונו' להבא אבל זה היה מתחייב את עצמו ליתן לו איזה סך ולא קצב זמן של מזונו' אלא קצב זמן פרעון והיו יכולים להוצי' זה הסך אף ביום א' לכן חייב לשלם אף ע"פ שלא הגיע עדיין הז"פ, ומ"ש אם היה רוצה ליקח ממנו הסך ביחד וכו' כבר תמה ע"ז בח"מ ואפשר לומר דכוונתו אלו לא היה קבע זמנים לשלם היה הדין שצריך ליתן לו אותו הסך מיד לכן אפילו אם קבע זמנים מ"מ כבר חל החיוב:
(יז) אינו יורש חלק אשתו: מבואר שם הטעם דהוא לשניהם חייב וכ"א זכה בחצי וחלק אשתו אף על גב כבר חייב לה כמ"ש דלא קצב זמן על מזונו' מ"מ כיון שלא הספיקה לגבות אותו חוב שלה הרי חלקה כמלוה וה"ל ראוי ואין הבעל נוטל בראוי ועיין סי' צ':
ט"ז - טורי זהב
ואם כתב לאחד כו' עיין מה שכתבתי בח"מ סימן ס' דבר הגון בזה בס"ד:
באר היטב
(יב) פלוני וכו': זהו תשובת הרשב"א סי' תתק"ע שהבאתי לעיל ס"ק ז' ומבואר שם אם מחייב א"ע לזון אותה איזה זמן ומתה תוך הזמן א"צ לשלם המזונות להבא. אבל זה היה מתחייב א"ע ליתן לה איזה סך ולא קצב זמן של מזונות אלא קצב זמן פרעון והיה יכולים להוצי' זה הסך אף ביום א' לכן חייב לשלם אעפ"י שלא הגיע עדיין הז"פ עיין ח"מ ב"ש ובש"ך ח"מ סימן ס' ס"ק י"ז.