שולחן ערוך אבן העזר קיא א

מתנאי הכתובה שיהיו בניו הזכרים יורשים כתובת אמן ונדוניתה שהכניסה בתורת נכסי צאן ברזל, ויש אומרים שאף התוספת בכלל, ואחר כך חולקים השאר עם אחיהם בשוה. כיצד, נשא אשה, כתובתה ונדוניתה אלף, וילדה בן ומתה בחייו; ואחר כך נשא אשה אחרת, כתובתה ונדוניתה מאתים וילדה בן ומתה בחייו; ואחר כך מת הוא והניח אלפים; בנו מן הראשונה יורש אלף שבכתובת אמו, ובנו מן השניה יורש מאתים שבכתובת אמו, והשאר יורשים אותו בשוה; נמצא ביד בן הראשונה אלף וארבע מאות, וביד בן השניה שש מאות:

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(א) וי"א שאף תוספ' בכלל: לא ידעתי למה כת' זה בשם י"א הא גמרא ערוכה היא ר"פ אף על פי חשיב כמה דברים שתו' כתובה ככתובה וחד מינייהו כתובו' בנין דכרין:

(ב) כיצד נשא אשה וכתבות' ונדונייתא אלף וכו': לאו דוקא ה"ה אם סך הכתוב' שוה יש תועלת בכתוב' בנין דכרין אם יש לאחת יותר בנים מלחברתה:

(ג) ומתה בחייו ואח"כ נשא אשה אחרת: לאו דוקא שנשא האשה האחרת אחר מיתה הראשונ' ה"ה נשא אותה בחיי הראשונ' או נשא אותה בבת אחת וכמ"ש בסמוך סעיף ד':

בית שמואל

עריכה

(א) וי"א אף תוס' בכלל: משמע לדיעה קמיית' תוס' אינו בכלל ותימ' דהא אית' בש"ס ר"פ אף על פי תוספ' כתובה ככתובה ונ"מ אף לענין כב"ד וכ"כ הרי"ף ושאר פוסקים וכבר תמה ע"ז בח"מ:

(ב) ונדוניית' ר' וכו': ה"ה אם הנדוניו' שתיהן שוה נ"מ אם יש לאחד יותר בנים אלא לרבות' נקט דל"ח לאנצויי דיורשים של זו נוטלים יותר מירושה של זו:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

יורשין כתובתה בגמ' א"ר יוחנן מפני מה תקנו כתובת בנין דכרין כדי שיקפוץ ויתן לבתו כבנו ואימא דאב לירות פי' ממה שנותן האב לירת בנין דכרין אבל נכסי הבעל מנה ומאתים ותוס' לא לירות ומשני א"כ ממנע האב ולא יכתוב לבתו ואימ' היכא דיהיב אב נדוניא לבתו לכתוב כתובת ב"ד והיכא דלא יהיב אב לא לכתוב לא פלוג רבנן:

ונדונייתה אלף כו' וה"ה היכא דהכתובות שוות אלא דלאחת יש לה בנים זכרים יותר מלחברתה רש"ל והוא פשוט:

באר היטב

עריכה

(א) אמן: בן שמחל לאביו כתובת בנין דכרין מחילתו מחילה הראנ"ח ח"ב סי' ט'. הר"ם גלאנטי סי' א'.

(ב) בכלל: לא ידעתי למה כתב בשם י"א הא גמר' ערוכה היא ר"פ אעפ"י שתוס' כתובה ככתובה דמי לענין כב"ד ח"מ ב"ש ומשפט צדק מ"א סימן כ"ט. ועיין בהר"ש הלוי חא"ה סי' א'.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}