שולחן ערוך אבן העזר קה א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

יכולה אשה למכור כתובתה או ליתנה לאחרים, בין כולה בין מקצתה, והלוקח והמקבל עומדים במקומה, שאם תתאלמן או תתגרש יקחו הם כתובתה, ואם תמות בחיי הבעל אין להם כלום. ואם מכרה לבעלה, המכר מכר ואסור להשהותה אלא אם כן יכתוב לה אחרת בעיקר הכתובה:

מפרשים

 

(א) למכור כתובתה או ליתנה לאחרים:    ולא שייך לו' שתהא קלה בעיניו להוציאה דהא כשיוצי' אותה יצטרך הבעל לשלם להאחרים אבל כשמוכרת לו או נותנת לו שייך לו' שתהיה קלה בעיניו להוציא' ע"כ צריך לכתוב לה כתובה אחרת:

(ב) ואם מכרה לבעל':    ה"ה נתנה או מחלה לבעל' כמ"ש בסמוך סעיף ד':

(ג) המכר מכר ואסור להשהות':    ואם מת או גירשה קודם שכת' לה כתוב' אחרת אין לה עליו כלום:
 

(א) יכולה האשה למכור וכו':    ולא חיישינן שתהיה קלה בעיניו להוציאה דהא כשירצה לגרשה יתבע הלוקח אותו עם הכתובה אבל כשמוכר' לבעלה אז תהיה קלה בעיניו לגרשה וצריך לכתוב לה כתובה אחרת:

(ב) המכר מכר:    ואם מת קודם שכתב לה כתובה אחרת אין לה כתובה ואם חי הוא צריך לכתוב לה כתובה אחרת היינו מתנה ועיין סס"ז:
 

אין להם כלום בטור סיים ע"ז ולפיכך אין הלוקח קונה אותה אלא בדבר מועט ולכאורה תמוה הוא לאיזה צורך כ' כן ונראה שכתב דבר זה דרך פירש על מה שנזכר בגמרא בהרבה דוכתי שאשה מוכרת כתובת בטובת הנאה דהכוונה למכירה שזכר הטור באיזה אופן היא ואין דרך לקנותה אלא בדבר מועט ע"כ קראו חכמים למכירה זו טובת הנאה:
 

(א) מכר:    ואם מת או גירשה קודם שכתב לה כתובה אחרת אין לה עליו כלום ח"מ ב"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש