פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אבן העזר פה יא

שולחן ערוך

נתן לה אחד מתנה על מנת שאין לבעלה רשות (בה), קנה הבעל, והרי היא כשאר נכסי מלוג, אלא אם כן התנה הנותן בגוף המתנה שיהיה לכך ולכך, כגון שיאמר לה: הרי המעות נתונים לך על מנת שתלבשי בהם או על מנת שתעשי מה שתרצי בלא רשות הבעל.

הגה: נתן לה אביה מתנה, והתנה באחד מדרכים אלו, ואחר כך מת אביה והיא יורשה אותו, נתבטלה המתנה וזכה בה הבעל כבשאר נכסי מלוג (תשובת הרמב"ן סימן ק"נ):

מפרשים

חלקת מחוקק

(כו) נתן לה אחד מתנה וכו':    הרב המחבר העתיק לשון הרמב"ם בפ"ג מה' זכיה ומתנה דפסק כשמואל פרק בתר' דנדרים דף פ"ח ע"א דאפי' לא יחד דבר פרטי אלא אמר ע"מ שאין לבעליך רשות בהן ומה שתרצי עשי לא קנה יתהון בעל אבל בלשון א' לחודיה כגון שאמר ע"מ שאין לבעליך רשות בהן או מה שתרצי עשי קנה יתהון בעל אבל לרב דפליג שם אדשמואל צריך דוק' שמיחד המתנה לדבר פרטי לאכילה או לשתיה וכיוצא והנה הרמב"ם כתב מתחלה דברי רב שנתן לה לדברי פרטי על מנת שתלבשי או על מנת שתשתי דזה פשיט' דמהני דהא גם לה לא נתן לה רק לדבר פרטי אלא אפי' נתן לה לכל דבר שאמר לה על מנת שתעשי מה שתרצי אם סיים בדבריו בלא רשות הבעל מאחר שאמר שתי לשונות מהני אבל יש שיטה אחרת דלשמואל בלשון אחד סגי דק"ל כרבנן התם בנדרים דלא אמרינן יד אשה כיד בעלה ואם אמר לה א' משתים מה שתרצי עשי א"נ ע"מ שאין לבעליך רשות בהן מהני ויש שיטה שלישית הפוסקים כרב והמה ר"ת והרא"ש ושאר פוסקים ולפי זה ל"מ אלא שנתן לה לדבר פרטי כלישנא דמתניתין שם בנדרים ע"מ שאין לבעליך רשות בהן אלא מה שאת נותנ' לפיך והריב"ש הכריע כדברי הפוסקים כשמואל ע"ש בסימן רט"ו ואני תמה על הכרעה זו נגד רבותינו בעלי התוספות והסכימו עמהם הרא"ש ומהר"ם וראבי"ה והראב"ד ובפרט אם הבעל מוחזק ועיין ביורה דעה סי' רכ"ב:

בית שמואל

(כד) נתן לה אחד:    הנה בנדרים פליגי רב ושמואל ויש בזה ג' שיטות הר"ש בשם ר"ע הגאון כתב הלכה כשמואל אפילו אמר סתם ע"מ שאין לבעל רשות מהני וכן הוא דעת הרמב"ן וכן אם אמר מה שתרצה עשה לבד נמי מהני וכ"כ הר"ן לשיטה זו ותוספות פ"ק דקידושין דף כ"ד בשם ר"ת פסקו הלכה כרב דצריך לומר דוקא ע"מ שאין לבעל רשות אלא מה שאתה נותן בפיך או בכה"ג דמיחד שום דבר אבל אם אמר סתם ע"מ וכו' מה שתרצה עשה לא מהני וכן הוא בראב"ד והרא"ש והמ' והרמב"ם פ"ג ה"ז פסק כשמואל וס"ל אף לשמואל צריך שיאמר ע"מ שאין לבעלה רשות ומה שתרצה עשה ואז הוי כאלו אמר לה יהיה שלך אלא לאותו דבר שתרצה לעשות, וסתם כאן כרמב"ם משום רוב הפוסקים ס"ל כשאומר ע"מ ומה שתרצה מהני וכ"כ בתשובת ריב"ש סי' רט"ו מיהו אם תפס הבעל נראה די"ל קים לי כשיטת ר"ת והראב"ד ומ' וביורה דעה סימן רכ"ב הביא שם דעת תוספת דשם לענין איסור חשש לדעת תוספות ג"כ ומבואר בה"ת שער ששי אם התנה ע"מ מה שתרצ' תעשה בלא רשות הבעל אינו יורש אותה והובא נמי בכ"מ וקצת יש לדייק מרש"י והרא"ש בסוגי' דלעיל דלא ס"ל כן דהא כתבו אהא אם קבל מן האשה יחזיר לאשה (ואם מתה יחזיר לבעלה) ולא חיישינן שמא נתנו לה ע"מ שאין לבעל רשות משום אף אם נתנו לה יורש אותה ולמ"ש הבע"ת אכתי קשה שמא נתנו לה בתנאי שאין לו רשות אלא מה שתרצה דאז אינו יורש אותה וכן ראיתי בהגה' ש"ך שם:


באר היטב

(טו) מתנה:    יש בזה ג' שיטות. שיטה א' ס"ל אפילו אם אמר סתם ע"מ שאין לבעל רשות בהם מהני. וכן אם אמר מה שתרצה עשה לבד נמי מהני. שיטה ב' ס"ל דצ"ל דוק' ע"מ שאין לבעל רשות בהם אלא מה שאתה נותן בפיך או בכה"ג דמיחד שום דבר אבל אם אמר סתם ע"מ וכו' מה שתרצי עשי לא מהני וזהו דעת הראב"ד והרא"ש ומרדכי. והשיטה ג' הוא דעת הרמב"ם דס"ל דצריך שיאמר ע"מ שאין לבעל רשות ומה שתרצה עשה ואז הוי כאלו אמר לא יהיה שלך אלא לאותו דבר שתרצה לעשות. והמחבר סתם כאן כהרמב"ם. מיהו אם תפס הבעל י"ל קים לי כשיטה ב' ועיין ביורה דעה סי' רכ"ב מש"ש הש"ך ס"ק ג'.


(טז) הבעל:    עיין ב"ש שהוכיח מרש"י בבא בתרא דף נ"א ע"ב דאף אם התנה ע"מ שאין לבעלה רשות ותעשה מה שתרצה בלא רשות הבעל דאם מתה יורש הבעל אותה דלא כהבע"ת ע"ש.







▲ חזור לראש