שולחן ערוך אבן העזר עו יב
<< · שולחן ערוך אבן העזר · עו · יב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
האשה שנדרה נדר של ענוי נפש, או מדברים שבינו לבינה, שיכול להפר, ואמר לה: אני מפר לך על מנת שתאמרי לפלוני מה שדברנו יחד בדברים של שחוק שאדם מדבר על עסקי תשמיש, או על מנת שתתהפך לאחר התשמיש ולא תתעבר, או על מנת (טור) שתעשה מעשה שוטים, כגון שתמלא עשרה כדי מים ותערם לאשפה וכיוצא באלו, יוציא מיד ויתן כתובה:
מפרשים
חלקת מחוקק
(יט) האשה שנדרה נדר של עינוי נפש וכו': הרב המחבר נמשך כאן אחר לשון הטור שמפרש המשנה הנישנת פרק המדיר דף ע"א ע"ב א"ל ע"מ שתאמרי לפלוני מה שאמרת לי או מה שאמרתי לך לא מיירי במדירה מהנאתו ע"מ שתאמרי לפלוני אלא מיירי בזה האופן שהיא נדרה נדר שיכול להפר והוא מפר לה ע"מ שתאמר לפלוני ולדעת המחבר והטור כ"ש אם לא הפר לה כלל גם כן יוציא ויתן כתובת' רק קמ"ל שאינו יכול לו' ותימא היא הדברים שהתנה עמה שתאמרי לפלוני או ותיעבד היא הדברים שאמר לה לעשות וכמו שהקשו בגמר' שם על ההיא מתניתין אמר לה ע"מ שתאמרי וכו' ותימא ותיעבד והנה דין זה לא יצדק לדברי הרמב"ם דלעולם בנדרה היא והוא קיים לה או לא הפר אין כופין אותו להוציא כפשט לשון הברייתא שם דף ע"א ע"א גבי אשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה ולא הפר לה אם אמר אי אפשי באשה נדרנית יוצי' ויתן כתובה דמשמע דאם אמר איפשי באשה נדרנית אין כופין אותו ולא פליגי תנאי התם אלא לענין כתובה אבל כ"ע מודו דאם ירצה לקיים הרשות בידו וע"כ מפרש הרמב"ם מתני' כפשוטו במדירה מהנאתו אם לא תאמר לפלוני וכו' ואה"נ דימתין ל' יום אולי ימצא פתח לנדרו וכמ"ש המ"מ פי"ג מה"א גבי הדיר' שלא תשאיל שלא אמרו יוציא לאלתר ומכאן משמע דכל נדרי עינוי נפש ודברים שבינו לבינה אם לא הפר יוציא ויתן כתובה דאל"כ מאי מזיק לה שהפר לה ע"מ שתאמר לא יהא לא הפר לה כלל:
בית שמואל
(יח) ואמר לה ע"מ כן: פירש הטור המתני' פ' המדיר והר"ן מפרש בנדרה היא ואסרה על עצמה הנאת תשמיש אם לא תעשה זאת והוא לא הפר אז צריך ליתן לה הגט מיד משום מסני סני והא דלא פירש הטור כדברי הר"ן עב"ח ודין זה אתי' שפיר לשיטות הפוסקים דס"ל אם לא היפר צריך לגרש אותה אבל לשיטות הרמב"ם דס"ל דאינו מחוייב לגרש אותה לא אתי' שפיר ובסימן ע"ד כתבתי דהמחבר פסק כהטור, וכל אלו דצריך ליתן לה כתובה היינו כתובה ותוספת כתובה ע' בהג"מ:
באר היטב
(יח) כתובה: וגם התוספת כתובה. ובכל אלו דצריך ליתן לה כתובה היינו כתובה ות"כ.