שולחן ערוך אבן העזר סב א


שולחן ערוך

סעיף זה בטור

צריך לברך ברכת חתנים בבית החתן קודם אנשואין, והן שש ברכות. ואם יש שם יין, מביא כוס יין ומברך על בהיין תחלה, ומסדר את כולם על הכוס, ונמצא מברך שבע ברכות. ואם אין יין מצוי, מברך געל השכר:

מפרשים

חלקת מחוקק

(א) מברך על השכר:    ואם אין שכר מצוי יברך בלא כוס כך משמע מדברי הרמב"ם פ"י מה"א וכתב המ"מ שפשוט הוא שאין כוס מעכב אבל הרא"ש והטור כתבו בשם רבינו ניסים דלא סגי בלא כוס ולא ידעתי טעמו דהא בגמר' בכתובות בחדא מחת' מחתינהו לברכת אירוסין וברכת נשואין ולא הזכיר כוס בשום א' מהם:

בית שמואל

(א) קודם נישואין:    כ"כ הרמב"ם ולשיטתו שפיר משום דס"ל חופה היינו יחוד ואסור להתייחד בלא ברכות אף על גב דס"ל ברכות אין מעכבין מ"מ לכתחלה בעי' שאל יחסר שום דבר כמ"ש בסי' הקודם והרא"ש דס"ל דלא בעי' חופה הראוי לביאה ס"ל דא"צ לברך קודם הכניסה וכ"כ בד"מ והטור דפוסק כהרא"ש ופוסק דמברכים קודם החופה י"ל ברכות אין עיכוב לברך מברכים אבל כשהיא נדה לדחות הנישואין עד שתטהר א"צ, והר"ן כתב עוד טעם דמברכים קודם כדי שתהיה עובר לעשיה וכן קי"ל דמברכים ברכת ארוסין קודם הקדושין כמ"ש בסי' ל"ד, ומה שאנו מברכים ברכת נשואים תחת החופה משום בחופה ליכא יחוד והוי עובר לעשיה קודם שאוכלים ביחד במקום צנוע ומזה ג"כ ראיה דעיקר החופה הוא האכילה במקום צנוע דאל"כ קשה על מנהג שלנו איך עושים שני דברים הסותרים זא"ז דמברכים קודם הקדושין כדי שיהיה עובר לעשיה וברכת נישואין מברכים תחת החופה, מיהו י"ל ב"א שאני דמדכיר הארוסין בברכה לכן צ"ל עובר לעשיה משא"כ ב"נ כמ"ש בסוף סעיף ט', ובד"מ כתב לדידן דעושין חופת נדה א"צ להקדים הברכות לחופה:

(ב) מביא כוס:    בהרא"ש איתא דלא סגי בלא כוס וברמב"ם משמע דסגי בלא כוס ומ"ש בח"מ בשם המגיד דאין הכוס מעכב ל"ד כי המגיד לא כתב זאת בב"ח אלא בב"א ושם לכ"ע כוס אין מעכב כמ"ש בהרא"ש והא דמעכב יותר בב"ח משום דגמרי' ז' ברכות דוקא, ומקדימין ברכת בפה"ג ואח"כ ששה ברכות וכשמברכים בהמ"ז מברכים ששה ברכות ואח"כ בפה"ג ולא כראב"י וכ"כ בד"מ ובתשוב' מ"ב סי' מ' פוסק כראב"י וכן הוא בתו' פ' ע"פ דף ק"ב ומנהג שלנו י"ל הטעם שאל יהיה נראה דמברכים בפה"ג לצורך בהמ"ז ולא משום ז' ברכות לכן מאחרין בפה"ג כ"כ ב"ה:

ט"ז

באר היטב

(א) נשואין:    ולדידן דעושין חופת נדה א"צ להקדים הברכות לחופה וכן נוהגין שמברכין ברכת אירוסין ונשואין תחת החופה ד"מ עיין בה"י וב"ש. ומחויב לעמוד כל העומדים שם על רגליהם בשעת ברכת ז ברכות כנה ג. ברכת חתנים אין להם סדר ומי שחסר א מהנה מברך אותה כשזוכר אגרות הרמב"ם סי' כ"ג. ועיין במהרי"ק שורש קנ"ח הטעם למה שאינו מברך שהחיינו. קטן פחות מי"ג שנים שנשא אשה אם מברכין ברכת נשואין ע"ל סי' ל"ד ס"ק ט' מש"ש. וכנה"ג כתב דלפי מה שנוהגין דעושין חופת נידה ומברכין ז' ברכות א"כ פשיט' דמברכין בקטן שנש' אשה ע"ש דף צ' ע"א.

(ב) היין:    ומקדימין ברכת בפה"ג ואח"כ ששה ברכות אבל בברכת המזון מברכין ששה ברכות ואח"כ בפה"ג בה"י.

(ג) על השכר:    ואם אין שכר מצוי יברך בלא כוס כך משמע מרמב"ם פ"י מה"א. אבל הרא"ש והטור כתבו דלא סגי בלא כוס. נוהגין לקרות הכתובה בין ברכת אירוסין לברכת נשואין כדי להפסיק קצת משום ברכת היין שמברכין עוד פעם אחרת על כוס של נשואין מהר"ם מינץ וכ"כ הרמ"א סימן זה ס"ט. ובקושטאנטינ' נוהגין לקרות הכתובה קודם ברכת אירוסין ומפסיקין בקדושין בין ברכת אירוסין ונשואין כנה"ג. אם בירך ברכת חתנים קודם ברכת אירוסין חוזר ומברך ברכת חתנים אחר ברכת אירוסין הרא"ם ח"א סי' ד'. ומדברי ריב"ש סי' פ"ב נראה דא"צ לחזור ולברך ברכת חתנים.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש