שולחן ערוך אבן העזר נו א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

המארס אשה, ושהה כמה שנים, ותבעה לנשואין והרי היא נערה, נותנים לה שנים עשר חדש מיום התביעה לפרנס את עצמה ולתקן מה שהיא צריכה לה, ואחר כך תנשא. תבעה אחר שבגרה, נותנים לה שנים עשר חדש מיום הבגר. וכן אם קדשה ביום הבגר, נותנין לה שנים עשר חדש מיום הקדושין, שהוא הבגר. קדשה אחר שבגרה, אם עברו עליה שנים עשר חדש בבגרותה ואחר כך נתקדשה, אין נותנין לה אלא שלשים יום מיום התביעה. וכן המארס את הבעולה, נותנין לה שלשים יום מיום התביעה:

מפרשים

 

(א) והרי היא נערה:    אבל אם עדיין היא קטנה יתבאר בסמוך סעיף ד' דבין היא ובין אביה יכול לעכב:

(ב) נותנין לה י"ב חודש מיום התביע':    ואם עשתה ו' חדשים לפני הראשון ומת ונתארסה לאחר נותנין לה י"ב חודש גם לשני ואין משלימין לה על ששה חדשים הראשונים שעשת' בפני הארוס הראשון כ"כ הטור ס"ק א', והטעם כ' הרא"ש בשם הירושלמי יכולה למימר חיבתו עלי יותר מן הראשון כלומר דעתי להתקשט לפני השני יותר מלפני הראשון וע"כ הימים הראשונים יפלו אפי' עשתה י"ב חדשים לפני הראשון:
 

(א) והרי היא נערה וכו':    כן הוא ל' הרמב"ם וכן הוא ל' הטור מיהו תוס' לא כ"כ אלא אם נתקדשה בנערות ואח"כ בגרה יש לה יב"ח אחר התביעה אף על גב תו' כ"כ לר"ה מ"מ נראה אף למסקנא אמרי' כן כ"כ בהג"מ בשם ר"י ואם נתארסה לא' ועברו כמה חדשים אחר התביעה ומת ונתארסה לאחר יש לה יב"ח מאחר כמו מראשון וע' ירושלמי שהביא הרא"ש מיהו אם הראשון תבעה בימי הנערות ושהה יב"ח א"כ היא בוגרת ו' חדשים אין לה משני אלא ו"ח דהא אם תבעה הראשון אחר שבגרה מונין ג"כ משנעשה בוגרת ונראה אף בקטנות מהני התביעה ומונין יב"ח מיום התביעה לעשות הנישואין בימי בוגרת וע' בר"ן:

(ב) מיום התביעה:    כן הוא דעת הרמב"ם והרא"ש והרמ"ה אבל רש"י ס"ל מיום אירוסין וכ"פ בש"ג:
 

אלא (ל' יום) מיום התביעה בטור הבי' בזה פלוגתא דרש"י פי' בזה משעת קידושין והרמ"ה פי' משעת תביעה ונ"ל דבאלמנה דשיעורי' ל' יום כ"ע ס"ל דמשעת תביעה וזה מוכיח מל' המשנה נותנין לבתולה יב"ח כו' ולאלמנה ל' יום דמשמע דדין ל' יום באלמנה כדין יב"ח של בתולה שהוא מיום התביעה ודוקא בבוגרת פליגי דאמרי' בגמ' דבוגרת היא כתביעה דאלמנה ורש"י ס"ל דבמה שניסת בוגרת היא במקום תביעה דבתולה דהיינו כאלו כבר נתבע' קודם לזה יב"ח לענין הכנת רוב תכשיטין ומ"מ עדיין צריכה ל' יום מן הקידושין אחר הבוגרת לתקן לגמרי כל צרכיה לחופה אבל אלמנה לא חשבינן אלא בשעת התביע' דבזה אין שייך לומר כאלו כבר נתבעת דאין שיעור קצוב לנשואיה דדוקא בבתולה בוגרת יש זמן קצוב דרוב בתולות נישאת לזמן הבוגרת ע"כ ה"ל כאלו נתבעת קודם לזמן ההיא משא"כ באלמנה אין זמן קצוב לומר דקודם לזה ה"ל נתבעת ע"כ חשבי' מן התביעה שאח"כ לענין ל' יום שלה לא מן הקידושין נמצא במ"ש בוגרת היא כתביעה דאלמנה אין הדמיון אלא לענין ל' יום לחוד לא לענין התביעה דהרי לא אמרו אלא בתביע' דמשמע כמו שהוא השיעור באלמנה אם תבע' כך הוא בבוגרת בלא תביעה אלא מן הבוגרת דאל"כ לא היה להם לומר אלא בוגרת היא כאלמנה אבל הרמ"ה פי' דגם לענין התביעה הם דומים ובאמת ל' הגמ' טפי מסתברא כרש"י מטעם שזכרני וראיתי בזה דברים לומר דלרש"י הוה גם באלמנה מיום קידושין ואינו נכון כלל מטעם שזכרנו:
 

(א) נערה:    אבל אם היא קטנה עדיין יתבאר בסמוך בסעיף ד' דבין הוא ובין אביה יכולין לעכב. וקשה דהא בגמר' ילפינן דנוהגין יב"ח משתבעו מרבקה עי' בכתו' דף נ"ז ע"ב והרי רבקה קטנה היתה ונשאת ליצחק בת ג' שנים כמו שפרש"י בחומש עיין בה"י.

(ב) התביעה:    כ"כ הרמב"ם. אבל הרא"ש והרמ"ה ס"ל מיום אירוסין וכן פסק בש"ג ואם עשתה ששה חדשים לפני הראשון ומת ונתארסה לאחר נותנין לה יב"ח גם לשני ואין משלימין לה על ששה חדשים הראשונים שעשתה בפני הארוס הראשון. ואפילו עשתה יב"ח לפני הראשון. הימים הראשונים יפלו. מיהו אם הראשון תבעה בימי הנערות ושהה יב"ח א"כ היא בוגרת ששה חדשים אין לה משני אלא ו"ח דהא אם תבעה הראשון אחר שבגרה מונין גם כן משנעשה בוגרת. ונראה דאף בקטנה מהני התביעה ומונין יב"ח מיום התביעה לעשות הנשואין בימי בוגרת עיין ב"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש