באר היטב על אבן העזר נו
סעיף א
עריכה(א) נערה: אבל אם היא קטנה עדיין יתבאר בסמוך בסעיף ד' דבין הוא ובין אביה יכולין לעכב. וקשה דהא בגמר' ילפינן דנוהגין יב"ח משתבעו מרבקה עי' בכתו' דף נ"ז ע"ב והרי רבקה קטנה היתה ונשאת ליצחק בת ג' שנים כמו שפרש"י בחומש עיין בה"י.
(ב) התביעה: כ"כ הרמב"ם. אבל הרא"ש והרמ"ה ס"ל מיום אירוסין וכן פסק בש"ג ואם עשתה ששה חדשים לפני הראשון ומת ונתארסה לאחר נותנין לה יב"ח גם לשני ואין משלימין לה על ששה חדשים הראשונים שעשתה בפני הארוס הראשון. ואפילו עשתה יב"ח לפני הראשון. הימים הראשונים יפלו. מיהו אם הראשון תבעה בימי הנערות ושהה יב"ח א"כ היא בוגרת ששה חדשים אין לה משני אלא ו"ח דהא אם תבעה הראשון אחר שבגרה מונין גם כן משנעשה בוגרת. ונראה דאף בקטנה מהני התביעה ומונין יב"ח מיום התביעה לעשות הנשואין בימי בוגרת עיין ב"ש.
סעיף ב
עריכה(ג) יב"ח וכו': כלומר אם היא אלמנה והוא בחור אין נותנין לו יב"ח אלא למ"ד יום כי אין משגיחין בו אלא בה כ"ה דעת הרמב"ם והר"ן. מיהו בירושלמי אי' הוא בחור והיא אלמנה נותנים לו יב"ח וכ"פ הרא"ש והטור ומה שנותנין לאיש זמן יב"ח כדי להסחיר יב"ח כדי לפרנס א"ע בצרכי סעודה לחופה רש"י פרישה וכתב בה"י לפי שנוהגין עכשיו במדינת אלו דרובא שאבי הכלה עושה הסעודה של החופה אין נותנין לו זמן כ"כ כיון שאבי הכלה עושה הסעודה של החופה א"כ א"צ לטרוח בצרכי סעודה רק בבגדיו ודברים אחרים ואין כאן טרחה גדולה כ"כ ודי לו בזמן שלשים יום או קצת יותר לפי ראות עיני הב"ד ע"ש.
סעיף ג
עריכה(ד) נשאה: ל"ד הגיע הזמן שקצבו חכמים אלא אפי' הגיע הזמן שהתנו ביניהם אפילו אם היה קצר מהזמנים שנזכרו במשנה חייב במזונותיה אם אין שם אונס מהר"י קארו בתשו' סי' י"ב מדיני נשואין.
(ה) הוא: ואחר שעבר האונס חייב לכונסה ואם לא יכנוס חייב ליתן לה מזונות אם הוא מעבב. ובזמן הזה דאין מקדשים מיד ואינו אלא שידוכין אעפ"י שהגיע הזמן והוא מעכב אין נוהגין ליתן לה מזונות ב"ש בה"י ועיין סמ"ע סימן רכ"ז ס"ק י"ז.
סעיף ד
עריכה(ו) לעכב: וה"ה אפטרופס יוכל לעכב הרמ"ט ח"א סימן שכ"ו קטנה ששדכה אביה בקטנות' וקצב לה זמן נישואין בקטנותה ומת יוכל האפטרופוס להשיא' והיא קטנה אפי' קודם זמן שקבע לה אביה הרמ"ט ח"א סי' שכ"ה.
(ז) כן: ע"ל סימן ל"ז ס"ח דבזמן הזה מותר ועיין בה"י.