שולחן ערוך אבן העזר מ ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אמר לה: הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר שלשים יום, ובא אחר ואמר: הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר עשרים יום, ובא אחד ואמר: הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר עשרה ימים, אפילו הם מאה על הסדר הזה, קדושי כולם תופסין בה וצריכה גט מכל אחד ואחד, מפני שהיא ספק מקודשת מכולן:

מפרשים

חלקת מחוקק

(ט) מפני שהיא ספק מקודשת מכולן:    וחיישינן דלמ' לא' תנאה ולא' חזרה וחיישינן נמי לדרב יוחנן דס"ל דאפילו מאה תופסין וכדאסבר רב משרשיא לרב אסי טעמיה דרבי יוחנן כי שרגא דליבני דכל חד וחד רווח' שבק לחבריה ופרש"י והר"ן מדקאמר ר"י לשון תופסין משמע דס"ל שיש בה צד קידושין לכולן דכיון דלא נגמרו קידושי שום א' מהם כל חד שבק רווח' להיות נתפסין בה קדושי שני כמו שסידר לבנים ונותן הלבנה מקצתה על לבנה זו ומקצתה על חברתה כדי שישאר ריוח לסידור לבנה אחרת וה"נ כל חד שבק רווח' ולפיכך קדושי כולן נתפסין בה אליב' דר"י עכ"ל ואפי' אם הראשון אמר מעכשיו ולאחר ל' ובא השני ואמר מעכשיו ולאחר מ' אפ"ה הוי ספק קידושין אף לרב דנקטינן לכולהו חומר' וכמ"ש המ"מ ומ"ש הר"ן דלרב מעכשיו ולאחר מ' לא מהני שכבר חלו קידושי ראשון בין דהוי תנאה בין דהוי חזרה היינו לאביי אליב' דרב דמפרש דהאי לשנ' משמע או תנאה או חזרה אבל אם נאמר דהאי לישנ' משמע תנאה וחזרה וא"כ לראשון הוי חזרה ולשני תנא' ואף שאמר לאחר מ' חלו קידושי שני ועיין בר"ן לענין יבום אם קדשו אותה שני אחים זה אחר זה מ"ש בשם הירושלמי ועיין בכ"מ מה שפי' על דברי הרמב"ם שפסק כר' יוחנן ודוק' שכלה זמנו של שני בתוך זמנו של ראשון ודבריו צ"ע דמאחר דמספק' לן שמא האי לישנ' משמע תנאה ומשמע חזרה א"כ אף שהרחיב השני הזמן לאחר זמן הראשון אפ"ה יש לחוש לקידושיו דילמ' בראשון חזרה ובשני תנאה:

בית שמואל

(ח) על הסדר הזה:    משמע אם אחד קידש אותה מעכשיו ולאחר כלות זמן הראשון אינה מקודשת אבל הר"ן כתב אף בכה"ג קדושין תופסים בה לרבי יוחנן דאמר רווח' שביק כ"א לחבירו גם למ"ש המגיד דהרי"ף לא פסק כאביי אם כן חיישינן שמא אחד אמר בלשון תנאי ואחד בלשון חזרה א"כ שמא זה שאמר מעכשיו ולאחר ל' יום אמר בלשון חזרה וכן כולם וז"ש מעכשיו ולאחר מ' יום אמר בלשון תנאי והנה לכמה פוסקים הלכת' כר' יוחנן דאמר רווח' שביק ואז הוי ודאי קדושין אף על גב שיור בקדושין לא הוי קדושין מ"מ בכה"ג לא הוי שיור דלא שייר אלא עד ל' יום כמ"ש בר"ן עוד נ"מ דיכול לגרש כ"א מיד דהא הקדושין חלין מיד, ולהני פוסקים דפסקו כרב דאמר ספק הוא אם תנאי הוא או חזרה כמה שפסק הרמב"ם והמחבר א"י לגרש מיד שמא תנאי הוא ועדיין לא חלין הקדושין כ"כ הרשב"א בתשו' סי' תש"ז מיהו נראה הרא"ש לא ס"ל כן דהא הבין דהרמב"ם פוסק כרב דאמר מספק' לן אם תנאי או חזרה והרמב"ם כתב שניהם נותנין גט בין תוך ל' יום בין אחר ל' יום וכן פירשו המגיד והב"י דברי הרמב"ם א"כ ע"כ ס"ל דכ"א יכול לגרש מיד אפי' אם תנאי הוא וי"ל הטעם הוא דאמרינן ממ"נ אם נתקיים התנאי אם כן מעכשיו היא מקודשת ושפיר חייל הגט ואם לא נתקיים התנאי אז נתבטלו הקדושין וכאלו מגרש לאשה אחרת שאינה אשתו, אלא קשה א"כ אתה מצריך כרוז לכהונה שמא לא נתקיים התנאי והגט בטל, ואפשר דדומה כאלו מגרש על התנאי וכשלא נתקיים התנאי מותרת לכהונה וא"צ כרוז משום דידוע הוא שגירש ע"ת כן ה"נ, מיהו נראה דיש להחמיר כדעת הרשב"א ואם מקדש בשטר ואמר מעכשיו ולאחר ל' יום עיין בר"ן סוף דף תרמ"ז ולקמן סימן קמ"ו אם צריך להיות קיים לאחר ל' יום:

ט"ז

באר היטב

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש