בית שמואל על אבן העזר מ
סעיף א
עריכה(א) אף על פי שנתאכלו המעות: דל"ד האי מעות למלוה דמלוה להוצאה ניתן והוי כאלו לא נתן לה כלום, ול"ד לפקדון שנגנב דפקדון ברשו' המפקיד קאי משא"כ מעות זה ברשותה קיים ש"ס ול"ד לאומר לחבירו משוך פרה זו ולא תקנה אלא אחר ל' יום דלא קנה שאני משיכה לאחר ל' יום כלתה המשיכה אבל הכא עכ"פ המעות צריכה להחזיר והוי כאלו נתן לה המעות בסוף ל':
(ב) ואם חזר: כתב הר"ן דאין צריך להחזיר הקדושין אם הוא חזר דאי אמרת עד השעה שחלין הקידושין המעות ברשותו אם כן נתאכלו למה היא מקודשת ובתשובת הרא"ש משמע דהיא צריכה להחזיר אפילו אם הוא חוזר והתנאי הרי את מקודשת לאחר ל' יום היינו אם לא יחזיר והא דמתקדש' אם נתאכלו המעות משום שבא לידה בתור' קידושין וכן כתבו בחדושי מהרי"ט ואם היא חזרה צריכה להחזיר הקדושין לכ"ע שם בהר"ן וכ"כ במרדכי ובתשו' הרא"ש כלל ל"ה סימן ח', וכשהיא מקודשת לאחר ל' יום או /אז/ קודם ל' יום אין בה חשש קידושין ואם היא בת כהן תאכל בתרומה שם בר"ן:
(ג) דאם קדשה בשטר וכו': הטעם משום בשלמא אם מקדש בכסף הוי כאלו הכסף בעין כיון שהיא צריכה להחזיר אבל בשטר אם נאבד או נקרע לא נשאר כלום אחר ל' יום וה"ה אם השטר בעין ואינו ברשותה אם מונח בר"ה, ואם הנייר של השטר שוה פרוטה הוי כקדושי כסף כי דעתו גם על הנייר שם בר"ן וע' סי' כ"ח:
(ד) ל' יום מקודשת לעולם: אר"ס קאי אם מקדש בכסף אבל אם מקדש בשטר מדמה הר"ן לדין המגרש ואמר היום אי את אשתי כמ"ש בסי' קל"ז:
סעיף ב
עריכה(ה) אבל אם מת השני וכו': אף על גב בחזרה בטלו הקדושין לגמרי דשם חזרה בפירוש וכאן מה שקבלה קדושין מאחר י"ל שאין דעתה לחזור מקדושי הראשון לגמרי אלא דעתה עדיין אם יהיה באפשר יחולו קדושי הראשון הר"ן ואם מת השני והניח אח מ"מ צריכה גט מראשון דהא יבמה לשוק תופסים בה קדושין מספק א"כ אין מונעה לחול קדושין הראשונים שם:
סעיף ג
עריכה(ו) מעכשיו ולאחר ל' יום: פרש"י רב מספק' ליה אם תנאי הוא אם לא אחזור תוך ל' יום או חזרה ממ"ש מעכשיו לפ"ז תוך ל' יום יכול לחזור ממ"נ אבל הרמב"ן ורשב"א בתשובה סי' תש"ז כתבו אם תנאי הוא היינו התנאי הוא אם יחיה לאחר ל' יום לפ"ז אם חוזר תוך ל' יום צריכה גט ממנו ובתנאים אלו התנאי תלי' בו ולא בה והוא יכול לחזור ולא היא משא"כ באומר הרי את מקודשת לאחר ל' יום יכולה היא ג"כ לחזור עיין תשו' רשב"א סי' תש"ז ואם אמר מעכשיו אם יגיע עד ל' יום לכ"ע תנאי הוא ש"ג שם וכן אם אמר מעכשיו ולא תתקדש אלא לאחר ל' יום הוי תנאי מרדכי:
(ז) שניהם נותנים גט: כ' הטור אסורה לשניהם אא"כ יתן לה א' גט משמע איזה מהם שיתן גט מותרת לשני אף אם השני מגרש מותרת לראשון וכן מסתבר דהא לא שייך בכה"ג לומר שגירש הראשון תוך ל' דהא בין שהוא חזרה ובין שהו' תנאה עכ"פ תוך ל' יום עדיין הקדושין תלוים ועומדים לא מבעי' לפרש"י דתנאי הוא אם לא יחזור א"כ למה ליה גט הא בידו לחזור ואפילו לפירוש הרמב"ן התנאי הוא אם יחיה אחר ל' יום ועדיין לא נגמר איך יגרש קודם שיחולו הקדושין ומ"ש הרמב"ם שניהם נותנים גט היינו לענין אם תרצה להנש' לשוק אבל אם ירצה אחד מהם ליש' אותה י"ל דמותר וכ"כ בפרישה וכ"כ בט"ז אבל מהרש"ל כתב לחומר' דלא ישא האחד ואפשר החשש הוא שיאמרו הלכת' כר"י דאמר רווח' שביק כ"א וכל הקדושין תופסים ויכול לגרשה הראשון מיד כמ"ש בסמוך בשם הרשב"א גם למ"ש בסמוך דהרא"ש ס"ל אפילו לרב יכול לגרש מיד ניח':
סעיף ד
עריכה(ח) על הסדר הזה: משמע אם אחד קידש אותה מעכשיו ולאחר כלות זמן הראשון אינה מקודשת אבל הר"ן כתב אף בכה"ג קדושין תופסים בה לרבי יוחנן דאמר רווח' שביק כ"א לחבירו גם למ"ש המגיד דהרי"ף לא פסק כאביי אם כן חיישינן שמא אחד אמר בלשון תנאי ואחד בלשון חזרה א"כ שמא זה שאמר מעכשיו ולאחר ל' יום אמר בלשון חזרה וכן כולם וז"ש מעכשיו ולאחר מ' יום אמר בלשון תנאי והנה לכמה פוסקים הלכת' כר' יוחנן דאמר רווח' שביק ואז הוי ודאי קדושין אף על גב שיור בקדושין לא הוי קדושין מ"מ בכה"ג לא הוי שיור דלא שייר אלא עד ל' יום כמ"ש בר"ן עוד נ"מ דיכול לגרש כ"א מיד דהא הקדושין חלין מיד, ולהני פוסקים דפסקו כרב דאמר ספק הוא אם תנאי הוא או חזרה כמה שפסק הרמב"ם והמחבר א"י לגרש מיד שמא תנאי הוא ועדיין לא חלין הקדושין כ"כ הרשב"א בתשו' סי' תש"ז מיהו נראה הרא"ש לא ס"ל כן דהא הבין דהרמב"ם פוסק כרב דאמר מספק' לן אם תנאי או חזרה והרמב"ם כתב שניהם נותנין גט בין תוך ל' יום בין אחר ל' יום וכן פירשו המגיד והב"י דברי הרמב"ם א"כ ע"כ ס"ל דכ"א יכול לגרש מיד אפי' אם תנאי הוא וי"ל הטעם הוא דאמרינן ממ"נ אם נתקיים התנאי אם כן מעכשיו היא מקודשת ושפיר חייל הגט ואם לא נתקיים התנאי אז נתבטלו הקדושין וכאלו מגרש לאשה אחרת שאינה אשתו, אלא קשה א"כ אתה מצריך כרוז לכהונה שמא לא נתקיים התנאי והגט בטל, ואפשר דדומה כאלו מגרש על התנאי וכשלא נתקיים התנאי מותרת לכהונה וא"צ כרוז משום דידוע הוא שגירש ע"ת כן ה"נ, מיהו נראה דיש להחמיר כדעת הרשב"א ואם מקדש בשטר ואמר מעכשיו ולאחר ל' יום עיין בר"ן סוף דף תרמ"ז ולקמן סימן קמ"ו אם צריך להיות קיים לאחר ל' יום:
סעיף ה
עריכה(ט) אינה מקודשת: אפילו אם הקדושין בעין מ"מ קדושין הראשונים לאו קדושין הם וצריך לקדשה מחדש אחר שנתגייר ויאמר אז שמקדש אותה בזה ודוק' כשהו' בעין מיהו קדושין אלו לאו לטבועי' נתנו מאחר שהקדושין בטילים וצריכה היא להחזיר לו ולא אמרינן במתנה נתן אלא המקדש אחותו אמרינן במתנה נתן לה ואם א' קידש לאחר ל' ובא שני וקידש תוך ל' ואמר לה לאחר שימות בעלך הרי זו מקודשת דהא בידו לקדש' מיד אפילו אם אמר מעכשיו ולאחר ל' יום מ"מ ביד השני לקדשה קדושי ספק לכן גם עכשיו ספק קידושין הם ועיין כל זה בכ"מ:
סעיף ו
עריכה(י) ספק מקודשת: אפילו אם מקדש מיד הוי ג"כ ספק דק"ל יבמה לשוק ספק מקודשת כמ"ש לקמן סי' קנ"ט לכן אם קידש אותה קודם שיחלוץ היא מקודשת מספק:
סעיף ז
עריכה(יא) ה"ז מקודשת: ויכולין לחזור כדין האומר לאחר ל' יום אפילו אם אמר מעכשיו שהרי אי אפשר לחול מעכשיו מחמת קידושין הראשונים המגיד ור"ן:
סעיף ח
עריכה(יב) הבת מקודשת: לכאורה משמע קידושין ודאי הם אף על גב דקי"ל המזכה לעובר לא קנה שאני קידושין דהאב בעולם והוא זוכה בכסף קידושין מיהו קשה בחושן המשפט סי' ר"ט פסק אם אמר מה שתלד פרתי מכור לך ואפילו אם הפרה מעוברת לא קנה ודוחק לו' דשם איירי כשלא הוכר העובר ובפרישה וח"מ הקשו קושיא זו, והרמב"ם שם לא כתב לא קנה וכאן ס"ל נמי דמקודשת והטור כתב שם לא קנה ס"ל כאן דאיני' מקודש' והמחב' י"ל מ"ש כאן מקודש' היינו לחומר' אמרינן מקודשת אבל לאו ודאי קידושין הם דלרוב פוסקים אינה מקודשת דהא הרי"ף והרא"ש השמיטו סוגי' זו ותוס' והראב"ד והר"ן כתבו דאין הלכה כראב"י בזה וכן המגיד כ' בזה יש לחוש לדברי הרמב"ם ש"מ רק לחומר' אמרו ועיין בכ"מ פ"א ה' תרומות עיין חידושי מהרי"ט: