שולחן ערוך אבן העזר מו ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

במה דברים אמורים, שלא היה שם אמתלאה. אבל אם היה שם אמתלאה, ושמעו האמתלאה כששמעו שנתקדשה, לא החזקה מקדשת. כיצד היא האמתלאה, פלונית נתקדשה על תנאי או קדושי ספק, כגון שאומרים שזרק לה קדושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה, או אם יש להסתפק אם יש בקדושין שוה פרוטה, או שהיה קטן, לא החזקה, אלא שואלין אותה וסומכים על דבריה, הואיל ואין שם ראיה ברורה ולא קול חזק:

מפרשים

חלקת מחוקק

(ח) או אם יש להסתפק אם יש בקידושין ש"פ:    משמע אבל אם יצא הקול פלוני זרק לה קדושין לא אמרי' דגם זה מסתמא מקרי אמתל' אלא אמרינן מסתמ' היה קרוב לה עד שיצא אמתלא אחר כך כמו שיתבאר בסעיף שאח"ז ואין זה ראוי להסתפק מאליו כמו קדושי ש"פ וקידושי קטן:

בית שמואל

(יא) אם יש להסתפק:    וכן כתב הטור בכל אלו אין חוששין לקול אפי' לא נתברר לנו שלא היה ש"פ או שהיה קטן תלינן אנן לקולא היינו אם יצא הקול שקידש בחפץ קל תלינן שלא היה ש"פ כמה שכתב בש"ס שקידש באיצפא דתוחלא וכן אם יצא קול שקידש א' מבני פלוני ואחד מבניו הוא קטן תלינן אנן שהקטן קידש אות' כ"כ ברי"ו ובש"ג אף על גב דקי"ל דחיישינן שמא ש"פ במקום אחר ולא תלינן לקולא מ"מ בקול לא מחמירי' בזה ועדיף טפי מקול חלוצה והב"י כתב דהרמב"ם ס"ל נמי כדיעות הללו דאנן תלינן לקולא שהי' קטן או שלא היה ש"פ ובטור לא משמע כן דהא הביא דברי הרמב"ם בל' פלוגתא על דיעה קמייתא כאשר הקשה הב"י בעצמו גם קשה למה השמיט הרמב"ם דינים הללו ויות' מסתבר דהרמב"ם ס"ל הסוגי' איירי שיצא הקול דנתקדשה לחד מבני פלוני או באיצפא ואח"כ נתברר שהיה קטן או שלא הי' ש"פ אז מבטלים הקול לכן לא הביא סוגיא זו כי כבר נשמע ממ"ש הרמב"ם יצא עליה קול וכו' ואין שום חידוש נשמע מסוגי' לכן הביא הטו' דברי הרמב"ם בלשון פלוגת' משום דס"ל דאנן לא תלינן לקולא והרמב"ן פי' ג"כ סוגיא זו כן אליב' דהראב"ד וכ"כ בש"ג ואם יצא קול שנתקדשה וגירש על תנאי ס"ל להראב"ד דלא אמרינן שנתקיים התנאי והרמב"ן ס"ל דתלינן לקולא ואמרינן שנתקיים התנאי והיא גרושה ויש לומר דתליא בפלוגת' הנ"ל למ"ד דתלינן לקולא שלא היה ש"פ תלינן ג"כ לקולא שנתקיים התנאי מיהו אין מוכרח די"ל ש"ה כיון דנתקדשה תו לא מקילין בזה לומר שנתגרשה אבל בפלוגת' דלעיל י"ל דמקילין ואמרי' דלא היה קידושין והיא עדיין בחזקת פנויה, ואין להביא ראיה ממ"ש בשם הרי"ו וש"ג דיצא הקול שנתקדשה לחד מבני פלוני דא"צ לומר לפלוני נתקדשה די"ל מ"ש לחד מבני פלוני הוי כאלו יצא הקול דנתקדשה לפלוני:

ט"ז

באר היטב

(יד) אמתל':    ולא בעי' אמתלאה חשובה אלא באמתל' כל דהו מבטלת הקדושין מ"ב סי' נ"א. יצאו הקול ואמתל' בבת א' ואחר ימים נודע שהאמתל' שקר אין חוששין לקדושין מ"ב סי' נ"א.

(טו) ש"פ:    ואפי' לא נתברר לנו שלא היה ש"פ או שהיה קטן תלינן אנן לקול'. והיינו אם יצא הקול שקידש בחפץ קל תלינן שלא היה ש"פ וכן אם יצא קול שקידש אחד מבני פלוני ואחד מבניו הוא קטן תלינן אנן שהקטן קידש אותה אבל אם יצא קול פלונית זרק לה קדושין לא אמרינן דגם זה מיקרי אמתל' אלא אמרינן מסתמ' היה קרוב לה עד שיצא אמתל' אח"כ ח"מ ב"ש. יצא קול שנתקדשה בלילה ושהעידו בפני חכם יחידי הוי אמתל' מ"ב סי' ק"ו. מי שהבי' עדים שקידש אשה ויש ב' כתי עדים שהא' אומרת שהי' גדול כשקדש והא' אומרים שהי' קטן כשקדש לא חיישינן לקול' משפטי שמואל סי' קי"ז כנה"ג דף פ' ע"ב.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש