שולחן ערוך אבן העזר מד ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

סריס שקדש, בין סריס חמה בין סריס אדם, וכן אילונית שנתקדשה, הוי קדושין, ויש אומרים שאילונית ודאית אינה מקודשת:

מפרשים

 

(ד) וי"א שאיילונית ודאית אינה מקודשת:    כלו' בלא הכיר בה הוי קידושי טעות וגרע משאר מומין דקי"ל בכנס' סתם דבעיא גט משום דאין אדם מוחל על מום גדול כזה כך כ' הרא"ש בריש יבמות:
 

(ו) סריס אדם:    והוא פ"ד וחייבי לאוין הוא מ"מ קידושין גמורים הם כמ"ש בסמוך וסריס חמה כשר:

(ז) וי"א שאיילונית ודאית וכו':    כ"כ תוספות ריש יבמות ובפ' המדיר והרא"ש כשלא הכיר א"צ אפי' מדרבנן וגרע משאר מומין דאין אדם מוחל על מום כזה מיהו אם היא ספק איילונית היינו שאין ניכר היטב הסי' צריכה גט מיהו הנ"י כתב בשם ר"ת דצריכה גט מדרבנן:
 

בין סריס חמה שקלה ממעי אמו וסריס אדם אע"ג שאסור לבא בקהל כמ"ש בסי' ה' מ"מ קידושיו קידושין דקידושין תופסין בחייבי לאוין:

שאיילונית ודאי' פי' שיש לה סימני איילנית המוזכרים בטור:
 

(ג) חמה:    הוא מיד כשנולד מיום שרואה אותו החמה והוא כשר. וסריס אדם הוא פצוע דכא וחייבי לאוין הוא אפ"ה קדושיו קדושין. דקדושין תופסין בחייבי לאוין.

(ד) אינה מקודשת:    ר"ל שלא הכיר בה הוי קדושי טעות וא"צ גט אפילו מדרבנן הרא"ש. אבל הנ"י בשם ר"ת כתב דצריכה גט מדרבנן. מיהו אם היא ספק איילונית שאין ניכר היטב הסימן צריכה גט ע' ב"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש