שולחן ערוך אבן העזר לח טז

על מנת שיאמר פלוני שיש לי מנה בידו, אמר: יש לו בידי, מקודשת; לא אמר: יש לו בידי, אינה מקודשת:

מפרשים

בית שמואל

(לא) אמר יש לו בידי: היינו שיש לו בעת הקדושין דוק' ולא בשעת האמיר' כיון דאמר שיש לי משמע על אותו שעה קאמר כמ"ש ברי"ו באומר ע"מ שאראך שיש לי דכוונתו שיש לי בעת הקדושין אלא אם אמר ע"מ שאראך ולא אמר שיש לי אז אפילו אם הרויח אחר כך מהני משא"כ אם אמר ע"מ שיש לי לכן בכל התנאים שיש לי בעינן שהיה לו בשעת הקדושין ומזה נראה אם אמר ע"מ שיש לי ביד פלוני לא מהני הודאת פלוני כי אף על פי דמהני הודאתו לחייב את עצמו מכאן ולהבא מ"מ א"י אם היה לו אצלו בשעת הודאתו:

באר היטב

עריכה

(כו) בידי: היינו שיש לו בשעת קדושין דוקא. ולא בשעת האמירה. ומזה נראה אם אמר ע"מ שיש לי ביד פלוני לא מהני הודאת פלוני כי אעפ"י דמהני הודאתו לחייב א"ע מכאן ולהבא מ"מ א"י אם היה לו אצלו בשעת הודאתו ב"ש.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}