שולחן ערוך אבן העזר כט י


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

היו לו מיני כלים או מיני מאכל או שאר כל דבר, ואמרה לו: "תן לי מעט מאלו", ואמר לה: "אם אתן ליך תהיה מקודשת לי?" אם אמרה "הן" ונתן לה, הרי זו מקודשת. אבל אם אמרה לו: "תן לי מהן" או "השלך לי" או דברים שענינם "לא תשחק עמי בדברים אלו אלא תן לי בלבד" ונתן לה, אינה מקודשת:

הגה: ואם אמר לה בשעה שהוא נותן לה: "הרי את מקודשת לי" וקבלה, מקודשת (טור בשם הרא"ש). ואם [צ"ל לא. ט"ז] קבלה בשתיקה, רק חזרה ואמרה: "תן לי" או "השלך" וכיוצא בזה, אינה מקודשת (כך משמע מדברי הרא"ש). וכל זה בהתחילה היא לומר: "תן לי מעט"; אבל אם התחיל הוא לדבר: "אם אתן לך תתקדש לי?" ואמרה לו בלשון שחוק "הן" וקבלה ממנו, הוי ספק קידושין (סברת הר"ן).

וכן אם היה שותה יין, ואמרה לו: "תן לי כוס אחד", ואמר לה: "אם אתן לך הרי את מקודשת לי בו?" ואמרה: "השקני" (או "תן") והשקה אותה, אינה מקודשת, שאין הדברים נראים אלא "השקיני בלבד ולא תשחק עמי בדבר אחר". ואם אמר בשעה שנתנו לה: "הרי את מקודשת לי" וקבלה, מקודשת:

מפרשים

חלקת מחוקק

(יט) אם אמרה הן ונתן לה אם שתקה לא מהני:    ולא אמרינן דשתיקה מהני רק באמר לה פעם שנית בשעת נתינה הרי את מקודשת וקבלה בשתיקה אבל אם שאל אותה אם אתן לך תהיה מקודשת והיא שתק' וקבלה אין זה כהודאה דהא הוא לא אמר רק דרך שאלה והיא שתקה וסמכה על דבריה הראשונים שאמרה תן לי בלא קדושין וכן הוא בד"מ ובב"ח ודלא כב"י:

(כ) ואם קבלה בשתיקה וכו' אינה מקודשת:    הר"ן כתב בזה דאיכא מאן דס"ל דמקודש' ודעת הר"ן משמע דס"ל דהוי ספק מקודשת כל שלא אמרה בלשונות האמורים בגמרא:

(כא) ואמרה לו בלשון שחוק תן:    כך הגירסא בס"י ודין זה הועתק מדברי הר"ן ולא ידעתי מה זה שכתב הרב בלשון שחוק הא סתמ' אסיקנא בגמרא כל שאמרה ליה הבא מיהבא לאו כלום הוא וכן הבא בלחוד אינה מקודשת רק שנסתפק הר"ן אי דוקא כשהתחילה היא ואמרה הב שלא לשם קידושין או אפילו בהתחילה הוא מאחר שאמר דרך שאלה אם איתא דנתרצי' ה"ל לאהדורי אין מקדישנ' לך וע"כ הניח הר"ן הדבר בספק ולא הוזכר בדברי הר"ן שהשיב' בלשון שחוק ולא ידעתי לשון שחוק זה מה טיבו אדרבה משמעות לשון זה אל תשחק עמי בדבר אחר רק תן:

(כב) ואם אמר לה בשעה שנתנו לה וכו':    גם הרב מהרמ"א כתב זה לפני זה בהג"ה בסעיף י' ולא ידעתי מאחר שהמחבר בעצמו כתבו למה כתבו מהרמ"א דרך הג"ה:

בית שמואל

(כג) אם אמרה הן:    אבל שתיקה לא מהני כאן כיון דשאלה בתחלה שלא לשם קידושין והוא אמר בדרך שאלה כ"כ בד"מ וב"ח ולא כב"י ולכאורה קשה מש"ס דף י"ג בעובדא ההוא גברא דחטיף ורשכי ואמרה הבא ניהליה ואמר לה אי יהבינא לך מקדשת לי שקלתיה ואשתקה ואמר רב נחמן די"ל אין שקלי ודידי שקלי משמע טעמא די"ל דידי שקלי הא בדבר שאין שלה מקודשת אף על גב דאשתקה שוב ראיתי בתשו' רבינו בצלאל הביא ח"ר שלמד מסוגיא זו אם אשתק' מקודשת וכ"פ שם בתשו' אפילו אם אמר לה בלשון שאלה ואיהי שתקה מקודשת ולדברי הד"מ וב"ח צריך לומר הש"ס מקצר ובאמת איירי בעת הנתינה אמר התקדשי לי כמו שכתב שם בח"ר בתחל' אבל אם לא אמר בעת הנתינה התקדשי לי לא מהני ולא הוי כעסוקים בענייני קידושין כיון שלא אמר לה כלל דרצונו לקדש' אלא אמר בדרך שאלה ומדברי הרמב"ן שהביא הב"י אין ראיה די"ל מ"ש אבל אם שתקה מקודשת איירי כשאומר בעת הנתינה התקדשי לי מיהו בח"ר ביאר שם ובתשו' איתא להדיא כדעת ב"י וכ"פ בט"ז אם שתקה הוי ס"ק:

(כד) וקבלה מקודש':    א"י למה סתם ופסק כן בפשיטות לא כרשב"א דס"ל דלא הוי קידושין כיון שלא אמרה הן ולהר"ן ג"כ היא ספק מקודשת:

(כה) בלשון שחוק וכו':    לדעת תוס' טעמא דאינה מקודש' משום על דיבור קמא סמכה דאמר הב שלא לשם לקידושין אבל אם אמר מעיקרא אי יהיבנא מקודש' לי ואמרה הבא אמרינן כדקאמר איהו קאמרה ומקודש' ותוס' כתבו כן על הא כשאמרה היא הב וי"ל אם אמרה הבא מיהבה לאו כלום הוא והר"ן כ' בשם י"א אפילו אם אמר' הבא מיהב' מקודש' והוא חולק עליהם וס"ל דהוי ספק קידושין וי"ל דוקא כשאמר בהאי לשון שהוא ל' שחוק הוי ס"ק אבל אם אמר הב הוי קידושין וכן משמע במרדכי ומ"ה כ' הרב רמ"א ואמרה בלשון שחוק מיהו הרשב"א ס"ל אפילו אם אמרה רק הבא לא הוי קידושין לכן אפי' אם לא השיבה בל' שחוק הוי ספק קידושין וכ"כ בח"מ:

ט"ז

באר היטב

(טז) ונתן לה וכו':    אבל אם שתקה לא מהני ולא אמרינן בשתיקה מהני רק באומר לה פעם שנית בשעת נתינה הרי את מקודשת וקבלה בשתיקה אבל אם שאל אותה אם אתן לך תהא מקודשת והיא שתקה וקבלה אין זה כהודאה דהא הוא לא אמר רק דרך שאלה והיא שתקה וסמכה על דבריה הראשונים שאמרה תן לי בלא קידושין ד"מ ב"ח ח"מ ב"ש. וט"ז פסק אם שתקה הוי ס"ק. וכ"כ בעל עצמות יוסף דף למ"ד וכ"כ מהרי"ט ח"ב חא"ה סי' ל"ח. ועיין כנה"ג דף ס"א ועיין תשובת מהרי"ט ח"א סימן קל"ט שכתב דכל שלא אמרה הן ושתק אפילו בדשדיך אינה מקודשת ע"ש. ובתשובת הרב בצלאל סי' ע' הקשה מש"ס דקידושין דף י"ג ע"א בעובדא דהאי גברא דחטיף ורשכי ואמרה הבא ניהלי ואמר לה אי יהבינא לך מקודשת לי שקלתי' ואשתקא ואמר רב נחמן די"ל אין שקלי ודידי שקלי משמע טעמא די"ל דידי שקלי הא בדבר שאין שלה מקודשת אע"ג דאשתקא ע"ש. ומש"ה פסק שם אפילו אם אמר לה בלשון שאלה ואיהי שתקה מקודשת וב"ש תירץ דהש"ס מקצר ובאמת איירי בעת הנתינה אמר התקדשי לי ע"ש. ולדידי נמי קשיא ממה דתנן בקדושין דף נ"ב ע"ב ההיא איתתא דהוה קא משיא וכו' אתא גברא חטף זוזי מחברי' וכו' לית דחש לר"ש דאמר סתם גזילה בייאוש בעלים וכו'. משמע אי הוי אמרינן סתם גזילה יאוש בעלים מקודשת אע"ג דשתקה ולא אמרה הן. והוא אמר בלשון שאלה ודו"ק. והר"ן כתב איכא מ"ד דטעמא דאינה מקודשת משום דאדיבורא קמא סמכה דאמרה ליה מעיקרא הב שלא לשם קידושין אבל אי א"ל איהו מעיקרא אי יהבינא מקודשת לי ואמרה הבא א"נ הבא מיהבא כדקאמר איהו קאמר ומקודשת וזהו דעת התוס' דף ט' ע"א ד"ה הב שדי וכו'. ועיין בהר"א ששון סי' קע"ה. אבל הרשב"א סובר דאפילו לא אמרה איהי מעיקרא מידי כיון דהוא א"ל בלשון שאלה יהבינא לך מקודשת לי ואיהי לא אהדרי' ליה אין מקדשנא לך אלא א"ל הב או הב מהבא אפילו חזר ואמר לה הרי את מקודשת לי בזה לא מהני דעיקר טעמא דאינה מקודשת היינו משום דכיון דבלשון שאלה קא"ל ועיין בב"י. נמצא לסברת הרשב"א הקושי' של הרב בצלאל וקושייתי במקומה עומדת דלא שייך לתרוצי כתירוץ הרב ב"ש דאיירי בעת הנתינה א"ל התקדשי לי בזה. דהא להרשב"א לא מהני אלא דוקא דקאמרה הן. ולסברת הר"ן קושיא שלי נמי מתורץ דהא איירי שם דהוא אמר מעיקרא מיקדשת לי א"כ לא צריך לבוא לתירץ של ב"ש בזה ודו"ק. עיין כנה"ג דף ס' וס"א.

(יז) בשתיקה רק חזרה וכו':    הלשון מגומגם. נלע"ד למחוק תיבת בשתיקה רק פירושו ואם קבלה דהיינו בשעה שהוא חזר ואמר לה הרי את מקודשת לי קבלה וחזרה היא ג"כ ואמרה וכו'. ותיבת בשתיקה שייך לפני זה אצל וקבלה מקודשת דשם איירי שקבלה בשתיקה כמבואר בב"י וכ"כ בנחלת צבי ע"ש. או י"ל דצ"ל ואם לא קבלה בשתיקה רק חזרה וכו' וכן היא בד"מ ע"ש ועיין ב"י.

(יח) שחוק:    ואפי' אם לא השיבה בלשון שחוק. הוי ס"ק עיין ח"מ ב"ש.

(יט) שנתנו לה וכו':    גם הרב רמ"א כתב זה לפני זה בהג"ה בסעיף יו"ד. ולא ידעתי מאחר שהמחבר בעצמו כ בו למה כתבו הרמ"א דרך הג"ה ח"מ.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש