שולחן ערוך אבן העזר כב ו


שולחן ערוך

נשים הרבה עם אנשים הרבה, אין חוששין ליחוד. היו האנשים מבחוץ והנשים מבפנים, או אנשים מבפנים והנשים מבחוץ, ופירשה אשה לבין האנשים או איש אחד לבין הנשים, אסורים משום ייחוד:

מפרשים

חלקת מחוקק

(ט) נשים הרבה עם אנשים הרבה וכו':    המ"מ פכ"ב מהא"ב דין ח' כתב שדין זה יוצא מהא דאמרינן גבי חתן הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים משמע דשני אנשים לבד החתן ושתי נשים לבד הכלה ומשמע דבבית א' קאמר ובאמת כי ראיה זאת חלושה היא דהא איכ' לפרש דהאנשים והנשים לאו נשים דעלמ' רק נשי האנשים ועוד החתן והכלה הם איש ואשתו והם שמירה לאחרים ואף דיש לחלק בין הכלה לאשה אחרת מ"מ מנ"ל לחלק וללמוד מזה קולא ועוד הא הרא"ש מפרש דהוא ישן בין האנשים או היא ישינה בין הנשים כמבואר ביורה דעה סי' קצ"ב עוד יש לדקדק לדברי הפוסקים דס"ל דסתם אנשים כשרים הם ואפי' אשה אחת עם שני אנשים שרי ובפרוצים אפי' עשרה אסור (כדבסמוך בהג' לפני זה) אם נשים הרבה שרי עם הרבה פרוצים או נימ' כיון דפרוצים הם אסור אפי' עם הרבה נשים וכן הסבר' נותנת וא"כ אין נפקות' לדין זה רק לדעת הרמב"ם:


(י) ופירשה אשה אחת לבין האנשים:    לדעת רש"י אסור אף בלא פירשה דחיישינן שמא תכנס ולא ירגישו:

בית שמואל

(יא) ופירשה אשה אחת לבין האנשים:    היינו להרמב"ם איירי בסתם אנשים או בכשרים ולהרא"ש איירי בפרוצים ורש"י דמתיר איש אחד עם נשים הרבה צ"ל דאיירי כאן באנשים דעסקיהם עם נשים וב"ח כ' כשהם יושבים בשני חדרים אסור משום דחיישינן שמא ילך אחד מהם בהחבא לחדר שיושבים הנשים אבל כשמתייחד ויודעים דהוא ביניהן אז משמרים זא"ז. וחילוק זה י"ל לשיטת רש"י אבל הרמב"ם והטור והמחבר כתבו ופירשה אשה אחת משמע אפילו אם ידוע דפירש א' בין הנשים מ"מ אסור צ"ל כמ"ש והרבה פרוצים עם נשים הרבה כתב בח"מ אפשר דאסור לפ"ז צ"ל סעיף זה לא איירי בפרוצים והא דלא הגיה כלום הרב רמ"א משום דסמיך למ"ש בסעיף הקודם:


באר היטב

▲ חזור לראש