שולחן ערוך אבן העזר טו כו
<< · שולחן ערוך אבן העזר · טו · כו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
אחות אשתו אסורה לו מן התורה כל זמן שאשתו קיימת, לא שנא אם היא אחותה מן האב או מן האם, ואפילו גירש את אשתו. אבל לאחר מיתתה מותר באחותה (וכל המגרש אפילו מחמת קול בעלמא, נאסר בקרובותיה) (ב"י בשם הרשב"א סימן י"ג):
מפרשים
(יט) אחות אשתו: ואם קידש על תנאי ולא נתקיים התנאי הוי כאלו לא קידש ומותרת בקרוביו וקי"ל ג"כ בגט ע"ת מותרת לכהן ועב"י מ"ש בשם הרשב"ץ:
(ד) אחות אשתו אסורה: ואם קידש על תנאי ולא נתקיים התנאי הוי כאלו לא קידש ומותרת בקרוביו ב"ש. כתב הב"י הבא על א"א והיא אחות אשתו ומתה אשתו אח"כ. וגם אח"כ מת בעל האשה אם אסורה לו מטעם דנאסרה לבעלה כיון דבלא"ה היתה אסורה לו תמצא בכתבי מהר"ר איסרלן סי' כ"ט. וכתב ד"מ הנדפס מצדו שם דאסורה דכשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל אע"ג דבשעה שהיה בועלה היתה בלא"ה אסורה לו משום אחות אשתו ע"כ. וכ"כ כנה"ג בשם הרדב"ז ח"ב וכן יש לדקדק מדברי התוס' פרק האשה רבה ד"ה אשת גיסו אסורה דקנסינן ליה קנסא וכו' ע"ש לפ"ז יש לומר דזהו פירש הרמ"א סי' י"א דכתב וה"ה אם נאסרה בשבילו לבעלה אסורה לו וק"ל. וכנה"ג העתיק עוד תשובת הרדב"ז ח"ב שכתב שה"ה לחייבי לאוין כגון אשה גרושה שנשאת ובא עליה כהן בעודה א"א ואח"כ מת בעלה אסורה לו עכ"ל. לא הבנתי דבריו דהא גרושה לעולם אסור לכהן.