שולחן ערוך אבן העזר טו כד
<< · שולחן ערוך אבן העזר · טו · כד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
מותר אדם באשת חמיו, וחמיו מותר באשתו, ויש מי שאוסר:
מפרשים
בית שמואל
(יח) ויש מי שאוסר: כן פסק הרא"ש ומחלק בין חרגו לאשת חמיו וכן הוא בתשו' מהרי"ל וכ"פ ב"ח ולה"ג אסור חמיו באשת חתנו משום מראית עין, ואם כבר נשא אשת חמיו כתב בתשובות צ"צ סי' מ' אם נשא על פי בעלי הוראה מפורסמים לא תצא דלא גרע ממים שאל"ס דקי"ל לא תצא כמ"ש בסי' י"ז מיהו נראה דדוקא במים שאל"ס דע"פ רוב הוא מת או באשת חמיו דכמה פוסקים מתירים בזה יש להקל אם נשאת לא תצא אבל בשניה אם נשאת תצא ולא מהני הוראה שהורו בעלי הוראה דהוי כטועה כדבר משנה ועיין ביו"ד סי' קנ"ז לענין יהרג ואל יעבור נשמע שם על שניה יעבור ואל יהרג וכ"כ הש"ך שם ואם נשא שניה ע"פ אונס ועבר האונס לכאורה נראה דצריך לגרש אותה אף על גב בתחלה היתר היה מ"מ אחר שעבר האונס אסורה לו וכ"מ בסוגיא פ"ק דקדושין וברמב"ם פ"ח הל' מלכים כהן מותר ביפת תואר ביאה הראשונה וביאה שניה אסורה מיהו יש לדחות כי הרמב"ם ס"ל ביאה הראשונה היא קודם הנישואים לכן אסורה לו ביאה שניה אבל אם נשא בהיתר י"ל דא"צ לגרש אלא מ"ש תו' בשם רש"י דביאה הראשונה אחר הנישואים ומ"מ ביאה שניה אסורה לו יש ראיה לשניה דצריך לגרשה מיהו ברש"י אין מבואר זאת אלא תו' הבינו כן מרש"י והקשה עליו כמה קושיות וי"ל מ"ש רש"י לא ילחצנה במלחמה שלא יבוא עליה במלחמה לא כוונתו דביאה הראשונה אסורה עד אחר הנשואים כמה שהבינו תו' אלא כוונתו דלא יבוא עליה במלחמה עד שמביאה לביתו כדעת הרמב"ם דכתב במלחמה אסורה לו עד שהיא בביתו ואז מותרת לו מיד קודם הנישואין ובזה מיושב כמה קושיות של תו':
ט"ז - טורי זהב
ויש שאוסר משום מראית עין דסוברים שהיה חמותו ול"ד לב' חורגים דסעי' הקודם דהתם אית ליה קלא:
באר היטב
(ג) ויש מי שאוסר: ואם כבר נשא אשת חמיו כתב בתשובת צמח צדק סי' מ' אם נשא ע"פ בעלי הוראה מפורסמים לא תצא. וב"ש חולק עליו ע"ש וכ"כ בה"י ועיין ביורה דעה סי' קנ"ד לענין יהרג ואל יעבור נשמע שם על שניה יעבור ואל יהרג וכ"כ ש"ך. ואם נשא שני' ע"פ אונס ועבר האונס צריך לגרש אותה. ועיין ב"ש שכתב מה שכתב רש"י לא ילחצנה במלחמה שלא יבא עליה במלחמה לאו כוונתו דביאה הראשונה אסורה עד אחר הנשואין אלא כוונתו דלא יבא עליה במלחמה עד שמביאה לביתו ואז מותרת לו מיד קודם הנשואין ובזה מיושב כמה קושיות של תוס' עכ"ל. אישתמיטתא להב"ש דברי המזרחי בפרשת כי תצא שרוצה בתחילה ג"כ לומר כן ואח"כ דחה סברה זו והוכיח שעל כרחו לומר שרש"י ז"ל סובר שהביאה ראשונה ג"כ אחר כל המעשים הללו ע"ש.