שולחן ערוך אבן העזר טו יב
<< · שולחן ערוך אבן העזר · טו · יב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
בתו ובת בתו ובת בנו אסורות לו מן התורה. אבל בת בת בנו ובת בת בתו ובת בן בנו ובת בן בתו אסורות מדרבנן, ואין להם הפסק, וכן אומר בירושלמי שאברהם אסור בכל נשי ישראל ושרה אסורה בכל אנשי ישראל. ולהרמב"ם יש להם הפסק:
מפרשים
חלקת מחוקק
(ה) ולהרמב"ם יש להם הפסק: והא דקאמר (לפני זה) דלהירושלמי אברהם אסור בכל נשי ישראל היינו מטעם כלת בנו וכמו שכתב בסמוך סעיף י"ט אשת אחד ממנו אסורה על יעקב אבינו ולא קאי בירושלמי על הבתולות וע"כ לא קאמר אסור בכל בנות ישראל:
בית שמואל
(יא) ולהרמב"ם יש להם הפסק: הקשה תו' ושאר פוסקים כיון דכלת בנו אין לה הפסק מכ"ש בת ב"ב ותירץ המגיד אליב' דהרמב"ם אין איסור עריות ע"פ הסבר' אלא גזירת המקום וכלת בנו אית' בש"ס דאין לה הספק ובת בן בן מבעי' בש"ס ש"מ דקיל טפי ותו' תירצו כלת בנו יש לאסור יותר שהם בני ירושה והרמב"ן והרא"ש כתבו דיש הוכיחו מחמת קושיא זו בת בן בנו אין לה הפסק והבעי' בש"ס לא קאי על בת בת בנו ולתירוצם אלו צריך ישוב למה אשת א"א למעל' אסור עד אברהם ואם אבי א"א מותרת ואם אבי א"א נקיבה הי' מותר ואשתו אסורה ואפשר פוסקים אלו ס"ל באמת אם אבי א"א אסורה והרא"ש שפסק אם אבי א"א מותרת וכאן פסק בת בן ב"ב אסורה לאו מחמת קושי' אלא למד מירושלמי דתניא שם אברהם אסור בכל הנשים ולהרמב"ם י"ל הירושלמי אוסר משום כלת בן בנו ואיירי באלמנה והא דשרה אסורה בכל אנשים וקי"ל אם אבי א"א יש הפסק צ"ל דאסורה משום אשת אבי א"א אבל א"ל דאסורה משום אם אם אם דהא לשרה לא היה בת אפילו למ"ד אברהם הי' לו בת מ"מ ליצחק לא הי' לו בת אלא ע"כ צ"ל דאסורה משום אשת אבי א"א, ולכאורה נראה אפילו לשיטות אלו אין מדמי' איסור עריות זה לזה והכל הוא בגזירת המקום כמ"ש המגיד אלא קושיא הוא על כלת בן ב"ב איך אפשר לומר אם הזכר היה נקיבה היה מותר ועכשיו שהוא זכר אשתו אסורה אבל בשאר עריות מודים דאין לדמות זה לזה לכן אפילו להפוסקים דס"ל הבעי' בש"ס קאי על בת ב"ב אין להקשות מ"ש אם אם א"א מבת בת ב"ב דאיכ' בכל דרא א"ד ובת ב"ב מותרת ואם אם א"א אסורה ולפ"ז א"צ הדוחק מה שכתב בדרישה גם מה שהקשה על הרמב"ם לק"מ כמ"ש המגיד, והנה לפרש"י ותו' והסמ"ג הבעי' בש"ס קאי על בת בן בנו אלא לרוב הפוסקים לא אפשטה הבעי' ואזלינן לחומר' לפ"ז י"ל אף על גב לענין איסור אזלינן לחומר' מ"מ הואיל ספק שני' הוא אם תפסה הכתובה אין מוציאין מידה אבל לדעת הרמב"ן לא קאי הבעי' על בת ב"ב אלא בת ב"ב אשתו א"כ בת ב"ב הוי שני' בודאי ולא מהני התפיסה ועיין בת"ה סי' שצ"א:
ט"ז - טורי זהב
אבל בת (בת) בתו כו' זה בעי' בגמרא ולא אפשט' וראוי לפסוק לקולא כיון דמלתא דרבנן הוא וזה דעת הרמב"ם דיש להם הפסק אלא שפסקו להחמיר מכח הירושלמי שאמר שאברהם אסור בכל נשי ישראל ושרה אסורה בכל אנשי ישראל אלמא דבבנו ובתו אין להם הפסק והרמב"ם דפסק יש להם הפסק ס"ל דלא אכפת לן בתלמו' ירושלמי כיון דבתלמו' דידן מסיק לה בלא אפשיט' משמע דס"ל דניזיל לקול':